ספרו הראשון של סופר מתח איטלקי. היתה בזה סוג של הבטחה לקרא משהו מיוחד. הבטחה שהכזיבה. הספר מתאר מצוד אחר רוצח סדרתי אכזר, שמתרחש במונטה קרלו.
יש בעלילה מספר דברים מקוריים אבל הם לא הופכים את הספר לספר מתח טוב
הספר ארוך מדי. מעל 500 עמודים. הסופר בורח מדי פעם לתיאורים מפורטים וארוכים שאינם חלק מחקירת התעלומה המרכזית. השפה שבה משתמש המחבר מליצית מדי ומפלפלת. לא מתאים לספר מתח. גם העלילה עצמה מכילה התפתחויות דומות החוזרות על עצמן ואינם מגבירות את החשק לקרא עד הסוף.
אני לא אחד שמפסיק קריאה באמצע , אבל לקח לי 3 שבועות לסיים את הקריאה.
אני מניח שלא אקרא את ספריו הנוספים של פלאטי.

הספר נכתב ב 2007. עברו 18 שנים ורק עכשיו יצא לי לקרא אותו.
הספר נשאר מעניין ולרלוונטי. זהו לא ספר מתח וריגול קלאסי. הספר פורס בפנינו את החיים של סוכן מוסד ואת ההתלבטויות והקשיים שלו.
על העלילה כתבו כבר רבים לפני.
הספר מכסה בעיקר את היחסים המורכבים שלו עם שתי אהובתיו ואת המתחים הפנימיים בין האהבה והחיים הפרטיים ובין הפעילות כסוכן מוסד במדינות יעד.
בספר יש הרבה יותר תאורים אירוטיים מאשר תאורי פעילות מבצעית של המוסד, יחד עם זאת גם חובבי ספרי ריגול ימצאו בו עניין.
מישקה בן דוד מתאר בכישרון את ההתלבטויות של סוכן המוסד וגם מפליא בתיאורים של סנט פטרבורג היפה.
ממליץ .

לאחר שנים ארוכות בהן לא הקדשתי מספיק זמן לקריאת ספרים, אני משלים את החסר וקורא ספרים בולטים שהחמצתי בשעתו. הגעתי קצת מאוחר לספר הזה, שהוא בהחלט ספר שכל ישראלי יהנה מקריאתו.

העלילה עכשוית ומזכירה לי פרקים מהחויות של החיים שלי בישראל ושל ילדותי. הרגשת ההזדהות ותחושת ההכרות עם הגיבורים ועם העלילה מוסיפה להנאה מהקריאה.

תקציר העלילה שבכריכה האחורית צד את עיני ובהחלט הספר עמד בציפיות.

הספר כתוב בעברית עכשוית וקולחת.

קצת חבל שהסופר הרבה להשתמש בטריק של כתיבת דברים מסויימים לא בסדר התרחשותם, לדעתי זה לא מוסיף להנאת הקורא.

יחד עם זאת בהחלט יש כאן עלילה מורכבת ומתפתחת שכיף לעקוב אחריה.

כתבו כאן לפני את תקציר הספר. זה לא ספר מתח. גם לא מותחן משפטי. יחד עם זאת היה מעניין להמשיך ולקרא עד הסוף את סיפורו של סנגור באיטליה המנסה להגן על נאשם ברצח, הנראה כמקרה אבוד ולצד העלילה הזו נגלת גם מסכת חייו האישיים של הסנגור עצמו.

שווה קריאה. חבל שלא תרגמו לעברית ספרים נוספים של גנריקו קורפוליו. הכתיבה שלו קולחת ואנושית.

לפני שנים קראתי את נספר הזה. ונהניתי מאוד.
השבוע במקרה התחלתי שוב לקרא את הספר. בדרך כלל ספרות מתח לא כיף לקרא פעם שניה.
הפעם גם בקריאה השנייה נהניתי.
ממליץ.
ספר כתוב היטב. מרתק. מתרחש בסביבה המוכרת לנו.

סיפור מתח הכתוב באופן לא שגרתי.

ממליץ לאוהבי ספרי מתח שמחפשים משהו קצת שונה.
בזמן הקריאה השתמשתי בגוגל MAPS כדי לקבל הבנה טובה יותר של המקומות באזור מיאמי המוזכרים בסיפור. הוסיף לי רובד נוסף של התחברות לעלילה.

הספק הזה אינו ספר מתח. הספר מציג בגוף ראשון את מחשבותיה של אישה חסרת ביטחון שאינה העפרון הכי חד בקלמר ואת חייה הקשים והמשעממים. תיאורים ארוכים של האמא המתוסבכת שלה ושל הבעל האדיש שהיא משרתת בלי שיהיה לה רגש אליו. בצד הסיפור יש רציחות בעיירה והמספרת מתגלגלת בתוך האירועים ומספרת מנקודת מבטה המעוותת את המציאות שהיא רואה.
לא אהבתי.
אולי סטודנטיות לעבודה סוציאלית יואהבו לקרא על הלקוחות העתידיים שלהן.
התמדתי בקריאה עד הסוף כדי לנסות לראות אם שווה לקרא ספרים אחרים של הסופרת. החלטתי שלא.
בגלל בקורות אחרות חיוביות ניסית לראות אם הסוף יתקן את הרושם. זה לא קרה.
לא ממליץ.

סיימתי לקרא את הספר בקושי רב.
לא עמד בציפיות.
התפתחות העלילה איטית. סגנון הכתיבה כבד ולא מושך.
ספר מתח בינוני.
אפשר היה לוותר.
כנראה שלא אקרא ספרים נוספים של הסופר.

אורי אדלמן ידע לכתוב ספרים טובים.

לאוהבי ספרי מתח.