אני מאד אוהבת את ספריו של ליעד שהם. תוך כדי העלילה הבלשית אנחנו למדים על הנעשה מאחורי הקלעים במערכת המשפט בארץ, במשטרה והיחסים בין הפרקליטות למשטרה, מידע הנשען על נסיונו של המחבר כעו"ד והבקיאות שלו ברזי עולם המשפט. נהניתי והשכלתי גם בקריאת הספר הנוכחי, המתאר באופן מאד ראליסטי גם את השיקולים של מערכת המשפט שאינה ששה לקיים משפטים חוזרים, וגם את האופן בו המשטרה, עם כל הכוונות הטובות, עלולה להגיע למסקנות מוטעות ולעשות כל מאמץ להגן על המסקנות המוטעות הללו.
הערה קטנה: נראה כאילו הספר לא עבר עריכה כראוי וישנה כפילות תמוהה ומיותרת בעת הצגת פתרון התעלומה ולא ברור מה זה אמור לשרת (לא אפרט יותר כדי לא לקלקל הקריאה למי שטרם קרא...)

אהבתי את הדמויות,הספר אכן מותח ואפשר לקרוא אותו בנשימה.נחמד לקרוא מידי פעם ספר שהעלילה מתרחשת בארץ אפשר בקלות לדמיין את העלילה במקומות שבהן היא מתרחשת.,בקלות אפשר להתחבר לספר ולהזדהות עם הנפשות הפועלות אבל זה לא ספר שהדמויות ירוצו לך בראש שבוע לאחר מכן,ספר טוב לטיסה.

ספר די מותח, קצת מפתיע (וקצת לא), אבל בחלקים מסוימים די חופר, ולפעמים הרגשתי שאני קוראת סיכומים (שמגישים לבית המשפט) או ספר עיון משפטי ולא רומן מתח.

לא הספר הכי טוב שקראתי, לא הוציא ממני איזה תובנות מדהימות, אבל נחמד.

והערה קטנה לסיום: בעמ' 16 בספר כתוב שהמספר-הגיבור למד בפקולטה למשפטים לפני 20 שנה, ואילו בהמשך בעמ' 18 שהוא סניגור פלילי כבר 25 שנה. משהו שם לא מסתדר, ואולי כדאי להביא לתשומת לבם של הסופר/העורך/ההוצאה כדי שיתקנו את הטעות במהדורות הבאות של הספר.

כמו כל הספרים של הסופר, הספר מרתק מעניין סוחף ולא נותן לך להבין כמעט עד סופו מי הרוצח, תמיד יש הפתעות בתוצאות. תמיד הספרים שלו כרוכים בבתי המשפט שהרי הסופר במקצועו עו״ד, הכתיבה זה רק עיסוק נוסף. אני מאוד נהנת מהספרים שהוא כותב וממליצה עליהם בחום.

אני אוהב את הסופר הזה ולא רק כי בצעירותי הושפעתי מסדרות וסרטים על בתי משפט וחלמתי לצעוק אובג'קשן כשאהיה גדול. החיים הוליכו אותי למקום אחר ואם להודות, כשראיתי איך מתנהל משפט בארץ הבנתי שאין צעקות אלא בעיקר חפירות. לא בשבילי. גם הספר הזה לא חף מחפירות משפטיות ופרוטוקולים, אבל לא כאלה שפוגמים בהנאה. הטוויסט בסוף מעולה.
אז ככה:
המתח נשמר לאורך כל הספר והסוף בהחלט מפתיע
הדמויות עושות חשק להכיר אותן במציאות, לפחות חלקן
העלילה מרתקת והאבסורד הוא שהיא לגמרי מציאותית
ולמרות שזה לא הספר הכי טוב של ליעד שהם, הוא בהחלט בין הטובים שלו

אין ספק שליעד שהם הולך ומשתבח מספר לספר. "משפט חוזר" הוא ספר מרתק, מותח, מרגש, עצוב, מפתיע ולעיתים טבול במידת מה של הומור. ספר שבו נבחנים, בין השאר, מורכבות יחסיהם של הורים עם ילדיהם ומידות של הקרבה אחד למען השני. אז ליעד, מתי יוצא לאור הספר הבא? :-)

אח... מה אספר? רק שאני יותר ויותר אוהבת את ספריו של ליעד שהם. תמיד יהיו מותחים עם טוויסט טוב. ספר מרתק.
רובי ברגר עו"ד בן 50, שכבר ראה הכל והגן על כל סוג של פושע מהצד הלא נכון של החוק, מחליט לקבל לידיו תיק הזוי, מציאת הוכחה שיגאל ידין חף מפשע, לאחר 16 שנה בהם ישב בכלא.

ובכן מי רצח את גליה אלון ועילאי גור? החשד נופל על כל הסובבים את עו"ד ברגר

איך ימצא עו"ד ברגר את האשם ברצח?

סיפור המספר את סיפורו של יגאל לביא, את סיפור התנהלותה של המשטרה בשעת חקירת רצח ואת דרך התנהלות בתי המשפט בשעת בקשה למשפטים חוזרים מצד סנגורים.

עו"ד ברגר הוא עו"ד פלילים שהלך לתחום הפלילים מתוך אידיאל מסויים אבל ברבות השנים שם את האידיאל בצד ועובד על פי עובדות החיים. עו"ד ברגר כמו כל עורכי הדין האחרים מחכה ל-CASE של חייו, שיביא לו תהילה כבוד וכסף.

באחת הביקורות על הספר נכתב ש-131 העמודים הראשונים הם מייגעים ואני לא זוכרת אם באותה הביקורת נרשם גם שהספר מרתק באותה המידה.

נכון, 131 העמודים הראשונים הם מייגעים - הסופר מספר עובדות יבשות - הרגשתי שוב שאני עובדת בבית המשפט (דבר שהיה לפני כמה זמן?! הספקתי לשכוח).

מנקודה מסויימת ספר מעניין - אם היה אפשר לדלג על ההקדמה של 131 עמודים ראשונים וישר להכנס אל תוך הסיפור היה טוב.

לא ניתן להסביר אבל החל מדף 132 133 נעור בי רצון לא מוסבר לסיים את הספר למרות שהסוף ידוע וצפוי מראש - ויכול להיות שכך תכנן הסופר את מהלך הדברים בספר שהסוף יהיה ידוע וצפוי אבל הדרך אל הסוף פתלתלה גורמת לקורא להפעיל את הראש ביחד עם עו"ד ברגר.

ספר סביר

הכתיבה מדהימה ומהולה בהומור למרות שהספר רציני ורווי מתח הסיפור מתגלה לפנינו אט אט כמו עטיפה של סוכריה שפותחים ומגלים הפתעה
ההפתעה באה בסוף הספר
הספר מפתיע ומהנה כאחד