ביקורת ספרותית על הדיירת מאת תמר מרין
ספר טוב

---

בית

עבורי, כריכת ספר היא חלק בלתי נפרד מהחוויה האמנותית של הקריאה. היא שער הכניסה, לרגע הקסום בו רעשי הרקע של החיים נמוגים, והנפש מתכנסת לקראת המסע המנחם של הקריאה.

כך היה כשפגשתי לראשונה את כריכת הספר הדיירת. של תמר מרין, בו צילום של בית דירות ישן ורעוע, שצולם במבט אלכסוני מלמעלה, המעניק לו יציבות מפוקפקת ותחושה של ניכור. על קירותיו כתמים עכורים של הזנחה, המעידים על דייריו – אנשים משולי החברה, שאין ביכולתם לעבור למקום טוב יותר, ואף אינם מתעניינים בשיפוץ המבנה, כי רובם שוכרים זמניים-דיירים.

הדיירת – שם הספר מפתיע ומעורר מחשבה. הוא מגדיר מצב של ריחוק ואנונימיות, שהרי דיירת היא זמנית, זרה. השם מקבע נקודת מבט מרוחקת שגורמת לנו להשאיר אותה באלמוניותה.

תמונת כריכת הספר, העניקה לי תחושת דכדוך ובדידות, לרקע בו חייה הדיירת האלמונית, שבהמשך עלילת הספר תהפוך עבורי לחברת נפש, במסע מופלא, מרגש ורווי עצב שעברנו יחד.

מרין, מכניסה אותנו אל תוך הבית, בסצנה צ'כובית, בה במערכה הראשונה מופיעה הסכין אותה אוחז בידו עיליי, הגרוש של איה, המופיע לפתע בביתה ומצהיר שאין בכוונתו לעזוב את הבית, משום שהוא עדיין אוהב אותה וחושב שהגירושים שלהם היו טעות, והוא ממתין להחלטה, האם היא חוזרת אליו?

מכאן הסיפור נע אחורה וחזרה להווה, לאהבה שנשחקה ולבסוף הסתיימה, בחיים יומיים של הישרדות של שיניהם. היא מורה שמתמודדת עם מסגרת מאתגרת, שהשכר עבורה לא מתגמל, יחד עם דמי המזנות שמגעים באיחור, המשאירים אותה תמיד במלחמת הישרדות. הוא חיי כפרילנסר העוסק בתרגום, עבודה שאיתה הוא לא מסוגל להרים את הראש. לשניהם שני ילדים שהפכו לחלק מזירת הסכסוך. על כן, הסיפור הוא על שחיקה כלכלית ורגשית של בני המעמד הבינוני שלפני זמן מה חייו בסדר, אך תמיד רחף מעליהם הפחד הדמוני המלווה רבים, לרגע שיישארו חסרי כול ויזרקו לשוליים.

זה רומן פסיכולוגי, העוסק בלילה אחד, בו עיליי ואיה מתמודדים עם השדים של שניהם, עם חיים שמטרפים אותם. הגירושים גרמו להם להתנסויות שנות בחייהם, לה יש בת זוג אגוצנטרית שאומנם מספקת לה ריגושים, אך בעצם לא רואה אותה במצוקתה. הוא, לכאורה חווה נס, התאהבה בו בחורה צעירה ושנונה. לה יש חלומות גדולים על החיים, ולו רק ניסיון לצמצם נזקים.

הכוחות הגדולים האלה, מסוגלים להוציא מכל אחד שדים וכעסים לא צפויים. מי אשם בכך, זאת השאלה שמרחפת ברקע הספר, שלמעשה גורמת לנו להביט לתוך נפשנו. אל כל אחד מאתנו, אל היסוד הרסני שלנו, שבתנאים מסוימים יתפוצץ, או גם להביט אל החברה המלאה בניכור קפיטליסטי, אכזרי ונטול חמלה ובבדידות אין סופית. זהו ספר רגיש ומלא חמלה שמעלה שאלות נקובות על החיים המודרניים.

לא הצלחתי להניח את הספר לרגע, משום שהוא מעלה שאלות על החיים שלנו ושל ילדנו, אך תוסיפו את מה שלא כתוב בו, המלחמה שכעת אנחנו חווים, השסע החברתי, מה שגורם לי לתהות על החיים של הצעירים כעת, על התקוות והחלומות, מול הכוחות שגדולים מאתנו. ספר ששווה קריאה, בכך שהוא מספר סיפור גדול על החיים של כולנו, דרך בית מתפורר וזוג אחד שנמצא במצוקה.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הדיירת