ביקורת ספרותית על מודיעין צללים מאת אוליבר האריס
ספר לא משהו

---

אני לא יודע על מי הסופר הזה רצה לעשות רושם, אבל אצלי זה בטוח לא הצליח.
ספר שכתוב גרוע - כאילו המילים נורות מתוך מקלע כיתתי. והמון מילים. ומושגים. ושמות מקומות שכתובים בצורה שקשה לבטא.
אולי זה עושה רושם על מי שלא היה ברפובליקות של מרכז אסיה ("הסטאנים") ואינו מכיר את הנופים והאנשים.
אולי זה נועד להראות לנו עד כמה עולם הריגול הוא קליל וכמה לסוכנים תמיד יש מה שהם צריכים. הם הולכים בלי כסף אבל תמיד יש לגיבור כסף להכנס לחנות ולקנות לעצמו חולצה, נעליים וחליפה ובדרך לשלם שוחד לשני קציני משמר הגבולות על מנת להכנס למדינה בלי בדיקה. אין על הסוכן שום מכשיר אבל בטלפון הנייד הוא רואה את תנועות הכוחות הרוסיים בגבול. בכל מקום הוא נתקל ב"מישהו שהוא פגש פעם / הכיר פעם / מישהו שחייב לו טובה". הכל הולך לו. הוא אף פעם לא נכשל... נו באמת. עלבון לאינטיליגנציה. אבל שיהיה.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על מודיעין צללים