ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 באוגוסט, 2025
ע"י משה
ע"י משה
אוטוביוגרפיה של רחל ינאית בן-צבי מתקופת עלייתה ארצה ב-1904 ועד 1919 השנה בה התחתנה עם יצחק בן-צבי נשיא המדינה לשעבר.
כתיבתה של רחל עניינית מאוד בדיוק כמו האדם שהייתה. רחל הייתה מעורבת כל חייה בעשייה הפוליטית הארץ ישראלית ובתקופה הנדונה הייתה חברה בכירה בארגון "פועלי ציון" שהיה הציר המרכזי של המפלגה הציונית הסוציאליסטית שהוקמה בשלהי המאה ה-19, ומנהיגיה היו למנהיגים הראשיים של מפא"י, תנועת העבודה והיישוב עד הקמת המדינה, ולאחר מכן במדינת ישראל.
עם עלייתה ארצה רחל סיירה רבות ביישובים היהודיים בארץ ומביאה את רשמייה המעניינים מהאנשים והנופים שפגשה שפגשה. תאוריה ממפגשים עם דמויות מפתח בהיסטוריה הארץ-ישראלית כגון אליעזר בן-יהודה, הציירת אירה יאן, בוריס שץ מנהל "בצלאל", הסופרים יהודה בורלא, ברנר, יצחק שמי ועוד. גם דמותו של יצחק בן-צבי מופיעה לאורך כל הספר, אך לעולם לא בשמו זה אלה בכינויו המחתרתי "אבנר". רחל היא גם אחותה של הפסלת בתיה לישנסקי.
רשמים מביקורים במקומות כמו קבר רחל, שכם, ירושלים, ת"א בראשיתה מעניינים ביותר ונותנים מידע מעניין על היישובים הללו בתחילת המאה ה-20.
כמחצית מהספר עוסק בשנים 1908-1909. רחל מתארת את השתתפותה ונאומה בקונגרס הציוני ה-9 ב-1909 בהמבורג בו כיהן כנשיא דוד וולפסון. זה היה הקונגרס הציוני הראשון בו השתתפו נציגי מפלגות הפועלים בארץ-ישראל.
תאוריה של רחל את הישובים בגליל מצביעה על התיישבות ערה מאוד של יהודים באזור, הבעיה העיקרית בהם הייתה המלריה שגרמה לרבים מן המתיישבים לנטוש והפילה חללים רבים בקרבם.
רחל עסקה יחד עם בעלה לעתיד בשמירה ובהגנה – תחילה בארגון "בר גיורא" ולאחר מכן בארגון "השומר". ב-1910 התמנתה ינאית כחברה ב"ועדת הזדיינות" של מפלגת פועלי ציון שמטרתה הייתה להוות גוף מפלגתי מפקח עליון על ארגון השומר ועל "אגודת ההתעמלות" "שמשון". תאוריה מהישובים סג'רה, כפר תבור (מסחה) ושאר הישובים הראשונים בהם פעלו אירגוני השמירה מרתקים ונותנים זווית מעניינת על הדרמות הרבות שהתרחשו באיזור הגליל.
הפרק השני בספר (מעמוד 158) חוזר אחורה בזמן לתקופה שהקדימה את עלייתה ארצה ועוסק בשנים 1904-8, שנים בהם רחל מתארת את התהדקות הקשר בינה לבין אירגון פועלי ציון שמטרתו הייתה יישוב פועלים עובדים בארץ-ישראל. גם יצחק בן-צבי היה באירגון זה ועלה ארצה ב-1908 כדי לבסס את פעילות מפלגת "פועלי ציון" בארץ ישראל.
הפרק השלישי (מע"מ 189) בו מתארת רחל את שנותיה בפאריז 1911-1914, שם למדה הנדסת חקלאות. היא חוזרת ארצה עם פרוץ מלחה"ע הראשונה. היא עדה לגירוש היהודים מת"א למצרים ומתארת את חילופי השלטון העות'מאני בשלטון הבריטי.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני חודשיים)
רץ - אני לא מטילה ספק באישיותה, בתרומתה ומידותיה התרומיות.
אני מטילה ספק ביכולתה להיות דמות ראשית בספר שארצה לקרוא. ובאשר להשוואה - שרה (לא שלי!!!) יכולה בהחלט להיות דמות ראשית בספר, למרות שאישיותה, תרומתה ומידותיה התרומיות נופלים בהרבה. ככה זה. |
|
|
רץ
(לפני חודשיים)
יעל - רחל הייתה אישיות בפני עצמה, לדור עליו אומרים- היכן יש עוד אנשים כאלה?
אגב דוגמה הפוכה, אם עוד מאה שנים מישהו יפרסם את הביגרפיה של שרה שלנו - זה יהיה בסיס למחזה ענק.
|
|
|
yaelhar
(לפני חודשיים)
עמיחי, אין לי בכלל ספק שהיא תרמה ועשתה בהתאם לערכי אותו דור.
ההערה שלי נוגעת לאישיות שיכולא או לא להיות דמות ראשית בספר. ויש כאלה, שלמרות מידותיהן התרומיות אינן יכולות לגרום לקוראים להתעניין, נראה לי. |
|
|
עמיחי
(לפני חודשיים)
נהדר. תודה משה.
יעל, ממליץ לך לקרוא את הערך על רחל ינאית בן צבי בויקיפדיה, ותתוודעי להיקף פועלה. היא זכתה בפרס ישראל ב-1978 על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. קראי נא על מה ולמה. ההשוואה לאשת נשיא המדינה הנוכחי (עם כל הכבוד) תיפול מאליה. |
|
|
משה
(לפני חודשיים)
היי יעל, לא האישה היא העניין בספר, כי לה באמת לא הייתה השפעה גדולה על הדברים, היא לא הייתה דמות מרכזית בפוליטיקה של היישוב, אך האירועים שחוותה בתקופה, מצב היישוב, והמקומות שביקרה הם העניין.
|
|
|
yaelhar
(לפני חודשיים)
עם כל הכבוד (ויש כבוד) להיסטוריה ונוסטלגיה
אני מטילה ספק בעניין שיש בדמות - אפילו אם היתה נשואה למי שהפך נשיא המדינה - של אישה אחת. בדיוק כמו שבעוד מאה שנה מישהו יפרסם את יומניה של אשת הנשיא הנוכחי, שהיא כנראה אישה טובה ונדיבה, אבל לא הייתי קוראת עליה ספר, נראה לי. (הערה כללית. לא קראתי את הספר) |
|
|
משה
(לפני חודשיים)
arnon אתה צודק שהתקופה הנידונה בספר מרתקת, אני חוזר אלי שוב ושוב מנקודות מבט שונות, מספרי היסטוריה, אוטוביוגרפיות, רומנים, היסטוריה של האמנות והספרות ועוד. זו גם תקופה שיש עליה הרבה מחקר וגם תעודים ממקור ראשון.
הספר של רחל ינאית מרתק מהפרספקטיבה של הדרך שעשו פועלי ציון, בעיקר מהעובדה שרחל ממשה את החזון ועלתה ארצה ב1908 ומספרת לנו קורותיה ממקור ראשון. |
|
|
משה
(לפני חודשיים)
נצחיה, עד כמה שאני יודע ישובים יהודים נוסדו גם באזורים מוכי מלריה, אלו שלא הצליחו להתמודד עם המחלה נעזבו, אך הרוב עם הרבה נחישות ותעצומות נפש שרדו וקימים עד היום.
|
|
|
arnon
(לפני חודשיים)
קראתי את הספר הזה לפני בערך חצי שנה.
אומנם התקופה מרתקת, אבל אני מצאתי אותו די משעמם. אבל תמיד מפתיע אותי לגלות שאינני היחיד שעדיין קורא ספרים כאלה. |
|
|
נצחיה
(לפני חודשיים)
נשמע מעניין מאוד.
עינת וילף אומרת שמפת החלוקה המוצעת למדינה היהודית שבדרך תמיד חפפה את מפת איזורי המלריה, וכך גם האדמות למכירה, אדמות שאף אחד לא רצה בעיקר בגלל מחלות. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
