ספר שגלעד שליט השבוי לשעבר כתב כשהיה בן 11.
הספר יצא לאור בתקופת השבי, כשעוד לא היה לגמרי ברור האם הולכים להחזיר את גלעד ושמציאות כמו 7/10 בכלל לא הייתה משהו שאפשר להעלות על הדעת..
הספר אויר על ידי לקט מטובי המאיירים בארץ, כל עמוד על ידי מאייר אחר.
זהו סיפור פשוט מאוד על חברות, שעוסק בשאלה התמימה - האם חיות שבטבען הן אויבות כן יכולות להסתדר איכשהו?
הרי אם כרישים טורפים דגים - כולם אומרים את זה, גם אמא של כל אחד מהצדדים מזהירה את הבן שלה מפני הצד השני - אולי זה פשוט מה שכרישים עושים ומה שדגים עושים בכל פעם שהם נפגשים, ולא כדאי בכלל לנסות אם כך.
אבל האם למרות ניסיון העבר והטבע של כל אחד מהצדדים - יש דרך בכל זאת לחיות יחד ואפילו להיות חברים?
שאלה עמוקה מאוד, הספר לא מספק פתרון אלא מתעקש בתמימות ילדותית שהמבוגרים, ההורים של שני הצדדים - בשלב כלשהו יהיו חייבים לפתוח את הלב.
היום אני חושבת שגם החלומות על שלום צריכים להתחשב בטבעו של כל אחד מהצדדים, זה לא אומר שהסיפור לא מקסים ומעורר מחשבה,
אבל זה כן סיפור מאוד תמים ואני לא יודעת אם הילדים של ימינו היו מפרשים כך את המצב ואת השאיפה האוניברסלית לשלום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
