"השבעה באוקטובר לא היה עוד התקפת טרור, אלא אירוע מכונן שיעצב את חיינו מעתה ואילך. מחד, נחשפו בו הניהול הכושל וכל הקונספציות שהתנפצו בבת אחת. מאידך, ראינו וחווינו בו את התקווה הגדולה שגלומה בעם הזה: רוח התנדבות יוצאת דופן ונכונות לעזוב את הכול ולהתגייס למען עתידנו, הקרבה עילאית, גבורה, נדיבות וטוב לב".

בספרון "זעם ותקווה" (הוצאת שהם קראוס, יצירה עברית, 2024) ביקש אלוף (מיל׳) יאיר גולן, יו"ר מפלגת הדמוקרטים וסגן הרמטכ"ל לשעבר, להציג לציבור הישראלי את עמדותיו, חזונו וגישתו לאור ההפיכה המשפטית והקיטוב הגדול בעם, כמו גם אירועי ה-7 באוקטובר 2023, קרי מתקפת החמאס המפתיעה והרצחנית והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. ב-7.10 יצא גולן בשעות הבוקר לשדות הקטל בדרום והציל מספר צעירים שנמלטו מטבח מסיבת הנובה.

"בשבעה באוקטובר, לקראת ערב, איתי ברכב יובל, הניצול אחרון ממסיבת הנובה שחילצתי מהשטח באותו היום. עלינו עם הרכב משביל העפר אל כביש 232, מימין ומשמאל מוטלות גופותיהם של צעירים ישראלים שיצאו לשמוח ולא יחזרו. הרגשתי איך תחושת הזעם עולה בי, זעם נורא על מה שעשה לנו חמאס, זעם נורא על ההשפלה שספג צה"ל ובעיקר זעם על הממשלה שלנו שדחפה אותנו לאבדון, אבדון שהתרענו עליו שוב ושוב", כתב. לדבריו, כאשר חזר מן הדרום המפויח והמדמם, סיפר, "נשאתי רק הבטחה אחת בליבי: לזכור את הזעם הזה ולהילחם בכל כוחי, לא לוותר, עד שהממשלה הזו תלך. אבל יותר מכך: להילחם בכל כוחותיי ולא לוותר, על מנת שיהיה כאן טוב יותר, מפני שהזעם לבדו אינו מספיק. בקצה שלו חייבת להיות תקווה כדי שיהיה לנו את הכוח להמשיך ולבנות מחדש".

מאז, כתב, " התעצם הזעם, והתקווה, מה נאמר, סופגת מדי יום עוד ועוד מהלומות. כל אותם כשלים, החידלון, ההונאה העצמית, ההשחתה — שהביאו אותנו אל התהום, לא פחתו אפילו במעט. לא ראינו לקיחת אחריות ולא נכונות להכות על חטא. להפך, חווינו רק עוד ועוד ניסיונות לערער את המרקם העדין גם כך שנותר כאן, לנצל את ההלם כדי להשלים את ההפיכה המשטרית, כדי ליטול את נשמתה הדמוקרטית של מדינת ישראל". מאז שהתגייס גולן ב-1980 לפלוגת ה"עורב" של חטיבת הצנחנים, היא פלוגת הנ"ט החטיבתית, הוא לחם ופיקד בכל הזירות שהיו למוקד העיסוק הביטחוני של ישראל. בחטיבת הצנחנים שירת מלוחם ועד למג"ד, ומשם והתקדם בסולם הדרגות ושימש כמח"ט בלבנון בשנות השהייה (שם גם נפצע בהיתקלות מטווח קרוב), כמח"ט הנח"ל במבצע "חומת מגן", כמפקד אוגדות הגליל ואיו"ש וכמפקד פיקודי העורף והצפון. לבסוף פרש מצה"ל בשנת 2018 לאחר שכיהן כסגן רמטכ"ל. בשנות שירותו הארוכות ביטא גולן עמדות התקפיות ונועזות, בצד גישה החותרת להסדרים מדיניים, התומכים את ביטחונה וחוסנה של ישראל. יאיר נשוי לרותי, אב לחמישה בנים, וסב לנכדה אחת.

בשל העובדה שמרכז עיסוקי הוא מחקר בנושאי החשיבה הצבאית והביטחונית, תחומים שבהם גולן הוא בר סמכא גדול, אתייחס בעיקר למה שכתב בהקשר לכך. גולן כתב כי "ליל הטילים והכטב״מים" שבמהלכו בלמה קואליציה של צבאות את מתקפת הטילים והכטב"מים ששיגרה איראן לעבר ישראל באמצע אפריל 2024, "חייב להוות עבורנו מודל לעיצוב יחסי הגומלין שלנו עם האזור והעולם. בשעות הקטנות של הלילה, סעודים, ירדנים, בריטים, צרפתים ואמריקאים השתתפו בהגנה על ישראל, שהותקפה משטח איראן, עיראק, סוריה, לבנון ותימן". לגישתו, "כך תיראנה מלחמות העתיד, וההגנה על ישראל ועל ליבו של העורף תהיה תלויה ביכולת ליצור ולתחזק בתבונה בריתות אזוריות ועולמיות. הברית האזורית אינה בגדר מותרות, זהו צורך קיומי. המדיניות הישראלית כיום, שמרחיקה את האפשרות מיצירת ברית שכזו, חותרת תחת אושיות תפיסת הביטחון המעודכנת של ישראל ומפקירה באופן בוטה את העורף". גולן שימש הן כמפקד פיקוד העורף והן כסגן רמטכ"ל ולכן הוא בקי היטב הן באתגרי העורף והן באתגריה של ישראל בבואה לקשור קשרי ברית עם שותפים אפשריים. 

גולן, שכמפקד קרבי בצנחנים ובמקומות אחרים נחשב לקצין התקפי, כתב כי "בחמאס יש להילחם, תוך שמירת חופש הפעולה המבצעי היבשתי בכל מקום בו ארגון הטרור הזה קיים. את הגורמים המתונים, ובראשם הרשות הפלסטינית, יש לעודד ולתמוך כך שגם לאזרח הפלסטיני יהיה ברור שמי שדבק ברשות מרוויח, ומי שמתחבר לחמאס מפסיד. את העקרון הפשוט הזה, ממשלות נתניהו הפרו באופן שיטתי ועקבי, ולמעשה טיפחו מדיניות מוצהרת של החלשת הרשות והעצמת חמאס, כדי שעוצמתו תהווה הוכחה לטענת הקנאים הקיצוניים כי כל הפלסטינים רוצחים". לדבריו, "ישראל פעלה על מנת ליצור תנאים של חוסר משילות מצד הרשות וניסיון נפשע לייצר חוסר יציבות ומיטוט הרשות, כדי לסכל ולבטל את ההסכמים המדיניים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. מעשים אלה הם חלק מהניסיון המשיחי והאנטי ציוני לסיפוח והקמת מדינה דו לאומית". גולן, שפיקד על אוגדת איו"ש ובקי היטב בסכסוך הישראלי הפלסטיני, כתב כי הזירה הפלסטינית מציבה בפני ישראל שני אתגרים גדולים: "עתיד רצועת עזה ההרוסה ברובה, והרגעת החזית הרותחת ביהודה ושומרון. כרגע, ישראל אחראית לשיקום רצועת עזה, ולו תתמיד בהימנעות מסיום המלחמה, ובאי נכונות לדון ביום שאחרי, תגזור על עצמה בידוד והאשמה ברצח עם בכל מוסד בין לאומי".

הספרון הוא מסמך תמציתי וחכם על אסטרגיה, שניתח היטב את אתגריה של מדינת ישראל וגם הציע שבילים ליציאה מן הסבך למציאות טובה יותר. לא חייבים להסכים עם גולן אבל כדאי לקרוא כדי להתווכח.