ביקורת ספרותית על אחרי חצות מאת אירמגרד קוֹין
ספר טוב

---

הגעתי לאירמגרד קוין דרך יוזף רוט, אירמגרד הייתה בת זוגתו בשנים (1936-1938) והרבתה לשתות לשוכרה כמו יוזף רוט. היא לא הייתה יהודיה, אך הנאצים רדפו אותה בגלל הביקורתיות עליהם בספרייה וטענו כי ספריה הם "בזויים ומנוונים עם נטייה אנטי-גרמנית". היא נמלטה עם יוזף רוט והשניים מצאו מקלט באוסטנד שבבלגיה ושם חיו מספר שנים עם סופרים נוספים שנמלטו מהנאצים כגון סטפן צוויג.
אירמגרד זכתה להצלחה עם יציאת סיפרה הראשון "גילגי, אחת מאיתנו" (1931) וספרה השני "נערת המשי המלאכותי" (1932), אך הנאצים, שעלו לשלטון ב-1933, הכניסו את ספריה לרשימות השחורות, צעד שהיו לו השלכות קשות על הקריירה שלה ומהלך חייה. היא פרסמה עוד 4 ספרים אותם הוציאה לאור בהולנד.
המצב הכלכלי בגרמניה היה בכי רע, המפלגה הנאצית הלכה והתחזקה ומצבן של הנשים לא היה משובב נפש. מסיבות אלה ועוד המבקרים כה אהבו את הדמויות הנשיות שיצרה קוין, נשים עצמאיות וצבעוניות במציאות אפורה.

קווין בספר זה מבקשת לתאר את חיי האוכלוסיה הבורגנית והלך הרוח בעם עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933. היא עושה זאת מתוך עינייה של סוזנה מודר בת ה-16. סוזנה מספרת בגוף ראשון את חוויותיה החברתיות בקרב אזרחים גרמנים ארים, יהודים, אנשי אס.אה ואנשי אס.אס, כולם מתערבבים עם כולם במארג חברתי מורכב. התוצאה מאוד חיובית ואנו מקבלים הצצה מעניינת ומגוונת לגרמניה הנאצית בראשיתה על גווניה. הסופרת בוחרת דמויות מורכבות מכל גווני החברה ומעמתת את כולם עם כולם. סוזנה הצעירה עוזבת ב-1933 את בית הוריה ועוברת להתגורר עם דודתה אדלהייד בקלן. דודתה מאוכזבת מחייה והופכת לתומכת נלהבת של היטלר, יש לה בן פריץ שיש לו שורשים יהודים מצדו של האב. סוזנה ופריץ מתאהבים ואדלהייד לא אוהבת את זה, היא מלשינה לגסטפו על סוזנה וזאת נכלאת. המחברת מבליטה את הסממנים החברתיים הכה אופייניים לתקופת הנצים כגון הלשנות, כפייה חברתית, דיכוי כל מי שלא ארי או שלא מציית לחוקי הנאצים ועוד. מעניין.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על אחרי חצות