ביקורת ספרותית על סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי מאת דאגלס אדאמס (אדמס)
ספר מעולה

---

אנרכיה גאונית בתחפושת של ספר בלשי

אם היה אפשר לקחת את כל חוקי הכתיבה, לקפל אותם לאריזת נייר מרשרשת ולהשליך אותם מחלון בית הוצאה לאור, כנראה שהספר הזה היה נוחת ראשון על המדרכה. סוכנות הבילוש של דירק ג’נטלי אינו רק ספר, הוא חוויה תודעתית שמזגזגת בין גאונות ספרותית למוחו הבלתי ניתן לחיקוי של דאגלס אדמס. זו יצירה שלא הולכת לפי התבניות, אלא שואבת השראה ממודל הרבה יותר מתוחכם: כאוס מוחלט שנראה, איכשהו, כמו הדבר הכי הגיוני בעולם.

בלש? מישהו כאן דיבר על בלש?

על פניו, הספר אמור להיות בלשי, נכון? הרי יש כאן בלש – דירק ג’נטלי, חוקר פרטי בעל פילוסופיה מוזרה הגורסת שהכול קשור בהכול, ולכן כל חקירה דורשת חיבור בין אירועים אקראיים. אבל במקום חוט חקירה הגיוני, אדמס מושך אותנו דרך מסע אסוציאטיבי שבו פיזיקה קוונטית פוגשת פואטיקה רומנטית, סוס משוטט בארמון קייםברידג’ מבלי שיזמינו אותו, ורוח רפאים מתוסכלת מנסה לתקן עוולות מן העבר.

מה שמייחד את הספר הוא לא רק הדמות הראשית – שהיא תמצית הכישלון המקצועי המהול בהצלחה בלתי מוסברת – אלא העובדה שאדמס לוקח את הקוראים למסע בלשי שבו אין שום דרך לנחש לאן הכול הולך. כל רמז מתגלה להיות משהו אחר לגמרי, כל מסקנה מתהפכת, ולמרות זאת, ברגע האחרון, איכשהו, התמונה הכוללת מתיישבת כמו קסם.

הומור שהוא יותר מאשר בדיחה טובה

דאגלס אדמס תמיד היה יותר מסתם סופר מצחיק. ההומור שלו לא בנוי רק על משחקי מילים שנונים (למרות שהם שם, ובגדול), אלא על פירוק יסודות ההיגיון, ובנייתם מחדש בדרך שמאתגרת את תפיסת המציאות של הקורא. הספר מלא בהברקות לשוניות, באנקדוטות אבסורדיות, ובדרך מחשבה שמוכיחה שאפילו הבלתי אפשרי אפשרי – אם רק מסתכלים עליו מהזווית הנכונה.

תעלומה שמתנהגת כמו תאונה בין עולמות

אחד הדברים המדהימים בספר הוא הדרך שבה אדמס שוזר יחדיו תמות שונות לכדי עלילה אחת. יש כאן מדע בדיוני, מסע בזמן, פילוסופיה, שירה, ואפילו מחשבים ותכנות – וכל אלה משתלבים זה בזה באופן שלא רק שלא מרגיש מאולץ, אלא גורם לך לתהות איך אף אחד לא חשב על זה קודם. אם מדריך הטרמפיסט לגלקסיה היה המניפסט הגדול של האבסורדיות בחלל, סוכנות הבילוש של דירק ג’נטלי הוא המקבילה הבלשית שלו – רק עם הרבה יותר רוחות רפאים ופחות דולפינים.

למה לקרוא את הספר? כי אין שום דבר אחר כמוהו

זה לא סתם ספר. זו יצירה שלא אכפת לה מה כללי המשחק. היא מצחיקה, מתוחכמת, מלאה בטוויסטים מפתיעים, וכזו שתגרום לך לחשוב מחדש על הדרך שבה סיפורים יכולים להיכתב. מי שמחפש ספר בלשי “כמו שצריך” אולי ימצא את עצמו אבוד לחלוטין – אבל מי שמוכן למסע אל תוך מוחו המבריק והמשוגע של אדמס, ימצא כאן חוויה שאין לה שני.

לקרוא את סוכנות הבילוש של דירק ג’נטלי זה כמו להיכנס לרכבת הרים שנבנתה בלי תכנון ברור, ובכל זאת להגיע לסוף עם תחושה שזה היה הדבר הכי הגיוני שקראת בחיים

» ביקורות נוספות של מני האספן
» ביקורות נוספות על סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי