ביקורת ספרותית על שומרי המגדלורים מאת אמה סטונקס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 24 בפברואר, 2025
ע"י yaelhar


#
פעם שמעתי איזה מערכון שהצחיק אותי. מישהו מנסה להסביר למישהו איך להגיע לאנשהו. זה הולך ככה (לא תיאור מדוייק כמובן): אתה מכיר את החנות מכולת? אז אל תפנה שם, תמשיך ישר. את הפניה לבית הספר? אל תפנה... וכו'. אמה סטונקס פותחת את הספר בפיסקה המספרת סיפור (אמיתי) על שלושה שומרי מגדלור שנעלמו בשנת 1900 כאילו בלעה אותם האדמה (או הים). ואז מוסיפה שהסיפור הנוכחי אינו מספר את הסיפור ההוא, וכולו פרי הדמיון. זו גם שיטה להסביר איך מגיעים ל... מתארים את כל המקומות שלא פונים בהם. השגתי אותו בזכות הביקורת של שין שין (תודה רבה).

זה רומן עם תעלומה (לא מותחן, למרות שכך הוא מסווג) בו מתארת סטונקס את החיים של שומרי מגדלור ימי. המקום מצומצם מאד מעצם טיבו של המגדל הצר המיועד, בסופו של דבר, לשמש הכוונה ליורדי ים. המגדל הצר הזה צריך לאכלס 3 גברים לתקופה של חודשיים שלושה. הם צריכים להיות מסוגלים לחיות בשטח מצומצם, לתפקד במשמרות, לישון לפי הזמן המתפנה לשינה – ללא קשר אם זה יום או לילה. הם היו צריכים להינתק מחייהם – בנות זוג, ילדים, משפחה ולפגוש באלה בזמן המוקצה להם להיות ביבשה. קצת דומה למלחים, אם כי אלה חיים בשטח קצת יותר גדול ופוגשים מיגוון יותר גדול של אנשים. הסיפור הוא שבשנת 1972 הגיעו צוות המחליפים למגדלור ומצאו שהוא ריק מאנשים ומציב בפניהם תעלומה שכל הפתרונות לה הם בגדר ניחושים ללא אישוש.

הסיפור מסופר קצת מפי שלושת השומרים וקצת מפי שלוש בנות הזוג. מתגלגל כך שלכל אחד מהמספרים היה משהו להסתיר וכל אחד סוחב איתו כמה שלדים מילדותו. במובן הזה הספר אינו חורג ממה שמקובל היום להאמין – שפיתרון קשיים בבגרות נעוץ תמיד בילדות והקשיים בילדות תמיד ניתנים להבנה על ידי קוראי הספר. הספר כתוב די טוב, מפזר את השערות הפיתרון על פני כל המעורבים (כולל הארגון המנהל את המגדלורים) ולבסוף סטונקס בוחרת באחד מעשרות הפתרונות האפשריים שאין לו יותר הגיון או היתכנות מהאחרים.

הסיפור חידש לי בעובדה שמגדלור היה זקוק לצוות שיתפעל אותו. זה נשמע טריוויאלי, אבל כנראה חשבתי שמגדלור הוא מגדל המתפעל את עצו, או שיש לו מקור אור לא מתכלה, משהו כזה. היום, הבנתי, המגדלור מתנהל כמו שדמיינתי – אוטומטי, ללא מגע יד אדם. 3.5 כוכבים שעוגלו למעלה בזכות התיאורים היפים של עולם צר כעולם נמלה (באמת) ואנשים שמצליחים לנהל בו חיים.



25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, Pulp_Fiction
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, דן
זה באמת תחום שסטונקס מתעכבת עליו: חיים בצוותא באיזור קטן וצפוף. דורש מידה לא קטנה של יכולת דחיית הצרכים האישיים מצד המתגוררים, יחד עם יכולת לחיות בבדידות.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, אפרתי.
Pulp_Fiction (לפני חצי שנה)
סקירה יפה. אסתפק בה.
שין שין (לפני חצי שנה)
אני שמחה שקראת ואהבת.
דן סתיו (לפני חצי שנה)
YAELHAR מהסקירה היפה שלך התרשמתי שהספר הזה מסקרן מאד. אחרי הכל לא קל לנהל מערכות יחסים עם עוד שני שותפים בשטח צר של מגדלור, במיוחד שצוות אחד נעלם כאילו בלעה אותו האדמה (לא האדמה בעצם הים).
אפרתי (לפני חצי שנה)
אני מאוד מאוד אהבתי אותו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ