ביקורת ספרותית על רוחות של נייר מאת ג'וליה היברלין

---

את הספר הקודם של הסופרת "סוזן שחורת העין" קראתי לפני מעל שלוש שנים והוא היה טוב ולא יותר (למרות שהסוף עדיין זכור לי). הספר הזה שכב אצלי על המדף זמן רב וקיוויתי שיהיה טוב יותר, כי הפרק הראשון כתוב בצורה ממש מושכת ומסקרנת, אך לצערי התאכזבתי. אמנם הספר כתוב כלבבי בגוף ראשון והיו כמה אנקדוטות מצחיקות (באחת מהן אפילו צחקתי בקול) אבל זהו פחות או יותר. אהבתי את דמותו של קרל, שהיה ציני ומשעשע והוא היחיד שממש הוסיף נקודות זכות לספר. הספר מוגדר כספר מתח אבל יחסית לא הייתי במתח לאורך רוב הקריאה ופתרון התעלומה הרגיש שטחי, מהיר ותלוש ואיכזב אותי מאוד.
לסיכום, סתם עוד ספר שאשכח במהרה. לגמרי אפשר לוותר

» ביקורות נוספות של תולעת ספרים 1990
» ביקורות נוספות על רוחות של נייר