ביקורת ספרותית על הציור הגדול מאת אסף פינקוס
ספר טוב

---

הספר נכתב בהשראת תעלומת מנזר של נשים קתוליות בוינהאוזן במאהה-13 לערך. הספר מתחיל במזכירות החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת אביב של ימנו ובפרק הבא יש מעבר חד אל המנזר של נשים בימי הביניים.
עיקר הספר הוא על המניע לציור בבית התפילה של הנזירות במנזר וינהאוזן בגרמניה מסופר על תהליך עבודתן של הנזירות על הציור ועל תוצאותיו הקשות כשהאנקויזיציה מענישה את הנזירות על עבודתן והתנהלותן הפסולה. הסופר פינקוס שם דגש על התנהגותן ועולמן של הנזירות בחיי היום יום על היחסים בין הנשים השונות שהגיעו ממקומות שונים ועברו טרגדיות בחייהן הקודמים עד לבואן לכנסיה. הקורא מצליח לקבל תמונה מאד מיוחדת על אופיין של הנשים. אני הבחנתי מהקריאה בספר שיש קו ישר וזהה שעובר בין הדמויות והאופי של פרופ” הגר גושן ראש החוג לבין אלה ואחינועם מהחוג ובין הנזירות מרגרט אם המנזר ,מרתה ונוספות אשר בסוף משלמות מחיר לא רק על נושאי הציור, הדמויות על התנהגותן על הקנאה, ההתנשאות ומצד שני על הנשים שנגררות ונסחפות אחריהן. המוטיב המרכזי ,לדעתי,הוא מה קורה כשהתלמיד עולה על רבו. סוגיה נוספת שהמחבר פינקוס מעלה בספר הוא, אודות האמינות של המחקרים המדעיים ההיסטוריים ועל המתח שקיים בין הסגל הקדמי בלהיטותו להוציא מאמרים ומחקרים לפעמים על חשבון האמת .
הסופר אסף פינקוס מפגין ידע רב ומעמיק על ההיסטוריה של ימי הביניים על חיי הנזירות על העולם הנוצרי ועל נפש האדם,ממש התפעלתי מהידע הרב. הספר שהוא ברובו בדיוני וחלקו מתבסס על מחקר היסטורי.
היה מועיל אם היו בספר פירושי המילים הלטיניות הרבות שמופיעות ,כך שהקורא הממוצע שלא יודע לטינית יוכל להבין. בנוסף, חבל שהציור שעליו מסופר לאורך כל הספר, אינו בצבעים.
לסיכום ספר מעניין ,מותח וזורם.

» ביקורות נוספות של תמיד קוראת
» ביקורות נוספות על הציור הגדול