ביקורת ספרותית על ונשיקתי תהיה רוצחת - הספריה הקטנה # מאת ציליה דראפקין
ספר טוב

---

מנחם פרי, לא יודע עליו יותר מדי חוץ מאשר כמה סרטונים שראיתי אותו משתתף בהם, ולא קצת ספרים שערך שאני מאוד אוהב.
גם הספר הזה, כולו פרי של מנחם פרי, והיו פעמים שפשוט חשבתי שרגע, ציליה דראפקין, גנסין והכל - אבל זה ממש ספר של מנחם פרי.
ההקדמה המפורטת מאוד של מנחם פרי, הקדמה לפרוזה שלה שכתב מנחם פרי, חלק לא קטן מהשירים שתירגם מנחם פרי, הערות והארות לכל אורך הספר של מנחם פרי, הסבר מעמיק מאוד על השירים שלה שנכתב על ידי לא אחר ממנחם פרי ומאמר (? או כפי שפורסם בסימן קריאה "התוודעות") של בנימין הרשב, המתרגם הראשון של השירים שלה) אז כן, הספר אמנם על אחת בשם ציליה דראפקין שהיה סביבה הרבה דרמה, אבל כל כולו של מנחם פרי.

אז מי זאת ציליה? משוררת מהראשונות והבולטות בשירה הנשית חסרת המעצורים (אהא! אירוטיקה! דיבור מפורש על תשוקה!) שנראה שעיקר חייה היה סביב גנסין.
גנסין ככל הנשמע היה מסובב במעריצות, ואחת מהן היא ציליה. בעודה צעירה הייתה עורגת לו וכותבת לו מכתבים, והוא מה שנקרא שם אותה ב"פרינדזון" ולא נתן לה תחושה של כן אבל גם לא תחושה שלא לא, שמר אותה על חום נמוך.
אי אפשר לדעת מה היה יחסו האמיתי אליה, אלא רק לציין פעם אחת שהתמסר אליה (בעוד שהיתה נשואה) ושלמפרע התברר שהיוותה דמות ראשית באחד מהסיפורים שלו (וגם השראה לדמויות נשיות אחרות) והעניקה לו בלי ידיעתה את אחד השירים המפורסמים שלו.
היא גילתה את זה מאוחר מדי והרבה אחרי שנפטר, והדבר נשמר קצת בסוד, אבל בסוף עורר איזו שהיא דרמה.

נשמע כמו תוכן רכילותי קצת, לא? אותי עניינו השירים שלה (יש אחד שמיקה קרני שרה שאני ממש אוהב) והייתי מאוד סקרן לקרוא את הפרוזה שלה.
אז התחלתי בהקדמה של מנחם פרי על כל הסיפור ומהר מאוד הבנתי לאיפה אני נכנס. לא יודע כמה לקרוא לזה נישה, אבל הוא כתב כלכך הרבה וכלכך מפורט לרמת השנים שפשוט הרגשתי כאילו אני מקשיב למוח קודח של מישהו אחר ולפעמים פשוט לא הבנתי על מה כל הדרמה מצידו.
אבל זה עניין. אם אתעלם מהנוכחות הגדולה שלו, יש מקום לסיפורת ושירה של מישהי מוכשרת, ועם הצד הרכילותי של החיים שלה לעומת גנסין הסלב, נשפך קצת אור על כל הסיפור.
אז אהבתי, לא יודע כמה אחרים יאהבו, ומנחם פרי, אתה חתיכת איש מעניין

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על ונשיקתי תהיה רוצחת - הספריה הקטנה #