ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 בנובמבר, 2024
ע"י אורי החמודה
ע"י אורי החמודה
מה אני אגיד אני כל-כך אוהבת ספרים כאלה שנכתבים על אהבה, על ספרים, ספרים כאלה שנכנסים על הלב. הסגנון הזה. את גילית אני מכירה כבר כמעט 7 שנים מאז שקראתי את הספר ''אהבה אני רוצה להגיד'' ואני מכירה אותה כי היא אני חושבת שהיא עשתה תואר בבר אילן בתקשורת ומדעי היהדות(לא סגורה על זה כל-כך) והיא חברה של אחותי בפייסבוק, הספר הזה האמת בעקבות אחותי. אחותי התחתנה עם בחור בשם מתי(שהוא הגיס שלי) הייתי חייבת לנסות לקרוא את הספר.
הסיפור מגולל את סיפורה של תלי(עתליה) שהיא כבר בת 30 לחייה(נדמה לי) נשואה לבחור בשם יובל(נקרא יובי) היא עובדת במכון לשינה, עוזרת לאנשים לישון. ומשום מה היא מאוד נוסטלגית בספר היא מוצאת ספר שנקרא ''ימים לבנים'' והמקרה שסופר בספר מזכיר את הסיפור שלה שפתאום חבר טוב שלה מהכיתה נעלם ואז היא כל הזמן נזכרת במתי, שהיא מתגעגעת למתי שהיה חבר ילדות שנעלם לה פתאום והיא לא יודעת מה קרה לו? והיא מתגעגעת אליו והוא היה החבר הראשון שלה למרות שהיא נשואה(נכון זה לא ריאלסטי בעליל, אבל מגניב) והיא בהמשך עוזרת לילדה שלמדה בבית ספר שהיא למדה בו שבו היא הכירה את מתי. וחוזרת לפגוש חברים ישנים. גם ה בהמשך היא מנסה לעזור לילדה המתוקה הזאת לישון ובאותה השנייה לעזור לעצמה, לחזור לילדה ההיא ביסודי שהיה לה את מתי, והיה לה חברים ומה קרה? היו שם קטעים מאוד מסורתיים, מאוד התחברתי לספר. ולהתחלה שלו, אני חושבת שזה אחד הספרים הטובים של גילית(וקראתי אני חושבת את כל הספרים שלה)התחברתי כי לא פעם קרה לי כשהיה לי חבר אפילו בגן ואיבדתי את הקשר ניתקתי את הקשר וקראו לו שיר ואני פתאום נזכרת, גם חברים ישנים שאני פוגשת ופתאום הם נעלמים, אהבה שהחומצה, חרטות
הנקודות הרגישות והמעניינות שבחיים. מאוד אהבתי את רעיון של הסיפור והמסתוריות, הסתקרנתי. כל הכבוד גילית אחד הספרים הטובים שקראתי אי פעם בספרות העברית.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
המורה יעלה
(לפני 11 חודשים)
לא הייתי במצב כזה
אז אין לי מה להציע
|
|
|
אורי החמודה
(לפני 11 חודשים)
הוא ילד בכיתה א'
בחייך, אי אפשר לדעת. היה בחור אחר שגם נעלם כשהייתי קצת יותר מבוגרת. אבל אני לא שוכחת אותו.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 11 חודשים)
טוב שעזבת
יכול להיות שהוא פשוט בקטע של מרדף וריגוש.
יש בנים שמחפשים להרגיש כל הזמן במלחמה, משחקים באבירים ונסיכות. זה יכול להיראות מתאים בהתחלה אבל אם משהו בפנים אמר לך לעזוב אז כמו שחברה שלי אמרה לי "סיימת את החלק שלך פה, להמשיך הלאה". |
|
|
אורי החמודה
(לפני 11 חודשים)
הסיפור עם החבר ילדות שלי
אני הייתי נורא צעירה לא רציתי חבר בגיל הזה הוא רדף אחריי ועברתי לבית ספר אחר. היום אני לפעמים תוהה מה קרה לו אולי הייתי מתחרטת. זה כל הזמן גורם לי לחשוב על זה.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 11 חודשים)
איזה קטע
די דומה למה שקרה לי.
היה לי חבר בגן שקראו לו עודד. השאר לא היו באמת חברים, (בבית ספר) אז יש איזשהו חיפוש שוב של החיים שבהם יכולתם להיות חברים אפילו שזה לא ריאליסטי. (הוא עבר לבית ספר דתי ואני לבית ספר חילוני, והתחתן בגיל מאוד מאוד צעיר, הפערים רק הלכו וגדלו עם הגיל) |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
