ביקורת ספרותית על המשחק של טימותי - טימותי קון #2 מאת לורנס סנדרס
ספר מעולה

---

המותחן "המשחק של טימותי" שכתב הסופר האמריקני לורנס סנדרס (הוצאת מעריב, 1991), הוא ספר ההמשך לספר הקודם של סנדרס שגיבורו הוא טימותי קון, בלש הוול סטריט. קון עובד בחברת מודיעין פיננסי שהקים יוצא הבולשת הפדרלית. החברה, שממוקמת במנהטן מבצעת חקירות עסקיות עבור לקוחות שרוצים לדעת שהצד שעמו הם עושים עסקים הוא הגון וישר. לעתים נדירות מגיע לידך ספר ובו דמות ראשית שעליה קם ונופל הכל. זהו בדיוק המקרה הפעם. קון, ככל הנראה יהודי אקצנטרי ומתבודד מברוקלין, לחם בווייטנאם כקצין בנחתים (המארינס). המלחמה שינתה אותו והוא שב ממנה ציני, מריר ועם הבנה עמוקה של התהומות שאליהם יכולים בני אדם להתדרדר ועד כמה רע הוא טבע האדם. קון הוא בלש השונא את האנושות אך תמיד יש בליבו נקודה רכה עבור החלשים, הנזקקים והנדכאים. בין שיהיו אלו עניים מרודים או עשירים כקורח, כולם יכולים ליפול קורבן לידי נבלים. הוא חי בגפו בעליית גג עלובה ומגדל את החתול האהוב שלו, קליאו, שהוא ייצור בעל תיאבון בלתי רגיל וחיבה לתנומות דווקא באמבטיה או מתחת לכיור המטבח.

אלוהים, הסביר קון, “דומה למדריך הספורט שלי בפאריס איילנד. בן־זונה מרושע, שבעט בתחת שלנו וצעק שזה לטובתנו. כמו אבא שלי שהצליף עלי בחגורה שלו ואמר לי שזה כואב לו יותר משזה כואב לי. אלוהים תמיד בא ביחד עם איזה מלכוד. אולי לא מיד, אבל במוקדם או במאוחר. אתה משלם על התענוגות שיש לך בעולם הזה, ילד" (עמוד 180). פאריס איילנד הוא בסיס הטירונים של הנחתים. "בדקתי עליך לפני שבאתי לכאן. סיפור מרתק: וייטנאם, המדליות, כל זה. איפה המדליות עכשיו?" (עמוד 302), שאל אותו סוכן האפ.בי. איי, ג׳וני וונג. "משכנתי אותן" (עמוד 32), השיב קון בציניות. אבל וונג לא הולך שולל אחרי ההצגה וכשהחרא פגע במאוורר שאל את קון, "טוב, אתה היית בחיל הרגלים. וייטנאם והמדליות שלך וכל החרא הזה. מה אתה מציע?" (עמוד 356). וכמו תמיד לקון יש את הפתרון. 

הספר תיאר שלוש חקירות שאותן ניהל קון. הראשונה עסקה בחברת נדל"ן מושחתת, שבעליה מעורבים בכל מהפשע המאורגן, בגידות וניאוף, סמים, ועד לרצח. סנדרס, בעצמו בוגר המארינס וסופר מותחנים משובח יודע לכתוב והתוצאה, אם כן, מהנה, מבדרת ומותחת. שווה.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על המשחק של טימותי - טימותי קון #2