ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 באוקטובר, 2024
ע"י בוב
ע"י בוב
पञ्चतन्त्र- विष्णुशर्मन् / विष्णुशर्मा
אחת הסוגות הספרותיות שאני הכי אוהב היא משלים. האמנם היא נחשבת לרוב כנחותה בערכה הספרותי, אולם אני מוצא בה יופי וחכמה אדירה כאשר מצליחים להכניס רעיון באופן כל כך מצומצמם ויצירתי. יכול להיות שהאהבה הרבה שאני חש לסוגה זו נעוצה בעובדה שאני כותב משלים בעצמי.
עד כה קראתי את כל קבצי המשלים של אייזיפוס, לה פונטיין וקרילוב. בידבה, הפילוסוף ההודי (וישנו שארמה, חי במאה רביעית לפני הספירה) עומד ביחד עם חבורה זו ונחשב לאחד מנכסי צאן הברזל של הספרות והתרבות ההודית בכלל. אסופת משלים זו הנקראת גם פנצ'טנטרה, והשם כלילה ודימנה ניתן מזוג תנים המשמשים כיועציו של האריה מלך החיות בכמה מהמשלים.
צורת המשל בקובץ זה היא שונה. המלך דבשלים שואל את בידבה שאלות ומבקש ממנו שימשיל את תשובתו בצורת משל. המשל המסופר כולל בתוכו יותר ממשל אחד שכן גם הדמיות הפועלות בו (לרוב חיות) מציגות תשובות באמצעות משל נוסף בעלילה. אהבתי את המשלים וחוכמתם המנסים לכוון אדם לדרך המוסר ולהציג את סופו של מי שסטה מן הדרך הזו.
המשלים היו בגדר סוד ולא נתנו לתרגמם. מלך פרס שלח אנשים שיעתיקו את הספר לפרסית, ומהפרסית העתיקה תרגם אותו אבן אל-מוקפע בשנת 721 לספירה לערבית. לאחר ששינן את המשלים בעל פה. ספר זה שימש את האחים הטהורים (כת מוסלמית סודית של פילוסופים אשר פעלו בעירק במאה ה-10 לספירה) כדי לתת דוגמאות לאחריות מוסרית הדדית. במאה ה-8 הגיע הספר לאירופה.
הספר תורגם לעברית לראשונה בימי הביניים על ידי רבי יואל (שרידים מתרגום זה נדפסו על ידי יוסף דרנבורג בפריז בשנת 1881). בהמשך הוא תורגם מחדש על ידי אברהם אלמאליח והופיע בהוצאת דביר בשנת 1926. הייתי מאוד רוצה להשיג את התרגומים הללו אז אם מישהו יכול לעזור בנושא אשמח אם תכתבו.
הספר מוזכר בשמו "כתאב כלילה ודמנה" בספרות הגאונים בהקשר לספרות היהודית המוכרת בשם משלות שועלים. כך בנספחים לאגרת רב שרירא גאון מובא שיש בו "מוסרין ודברי חכמה ומליצה בכלל משלים של חיות.
הדבר שמאוד הפריע לי היה התרגום. הספר נחשב עד היום כקלסיקה בספרות ההודית והספרות הערבית. לא הרגשתי זאת בתרגום ואני מעריך ששפתו העשירה דוללה כאשר התרגום הדלוח משאיר את השלד הרעיוני עליו מספר המשל אך לא מתענג על שפה ראויה המעבירה גם את רוח הכתיבה. השאלתי את הספר ממדור ספרי עיון, אך לא הייתי מרגיש הבדל אם הספר היה מושאל ממדור ספרי ילדים.
מאחר וציינתי שאני גם כותב משלים, אצרף אחד משלי ואשמח לתגובותיכם:
https://www.youtube.com/watch?v=bKs3U5trpJI&list=PLGxfnVBozPtJWAXCZ735dcgDy63JnYuQP&index=9
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בוב
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה חני.
ידוע לי שמשלים לרוב לא אהודים אצל הציבור המבוגר. עם זאת, כשכותבי המשלים הגדולים כתבו את יצירותיהם, הן נכתבו לקהל בוגר. עם השנים הונגשו המשלים לילדים ולכן רוב הספרים המכילים כיום את היצירות הללו הם עיבודים ליצירת המקור. גם אצל כותבי המשלים הגדולים ישנם משלים פאסימים בעלי אופי קודר. לא נראה כי משלים אלו יועדו לקהל צעיר כלל. שכתבתי את המשלים שלי ניסיתי להלך על החוט הדק שבין עולם הילדים ובין עולם המבוגרים. אין ספק כי הסימטריה לא יכלה להיות תמיד מושלמת ולא פעם אופי המשל חרג קצת יותר לאחד הצדדים.
|
|
|
חני
(לפני 11 חודשים)
אני לא ממש מתחברת למשלים
משהו בהם לא משמח
עם כל המסקנות ומוסרי השכל. אבל תודה על הסקירה. אולי ילדים מצליחים להתחבר טוב ממני, ואם זה כך אז שווה להנגיש להם. |
|
|
בוב
(לפני 11 חודשים)
שונרא החתול, שוב תודה על התגובה.
המשלים שאני כותב כלל לא מדברים על בעלי חיים אלא על התנהגות בני האדם. אני בסך הכל משתמש בבעלי חיים לצורך האנשה.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 חודשים)
יש לי בעיה קשה עם כך שמציירים בעלי חיים כרעים, שמביאים אותם כדוגמה לרוע ורשע.
אין בעלי חיים רעים, יש רק אנשים רעים. הציורים והקריינות יפים, אבל אני ממש לא מתחברת. |
|
|
בוב
(לפני 11 חודשים)
שונרא החתול, תודה רבה על ההתייחסות למשל.
זו לא הפעם הראשונה שאני מקבל תגובות כשלך למשלים שאני כותב. יש לי גם משלים תמימים יותר, אבל הבולטים ביותר לטעמי הם אלו שמעבירים את מוסר ההשכל בצורה קיצונית יותר או בעלי סוף פאסימי.
המשל היחיד שילדי בכו ממנו הוא 'התולעת והחפרפרת'. אם זה מעניין אותך, תוכלי לחפש אותו ביוטיוב. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 חודשים)
תקשיב, זה ממש עצוב המשל שלך. איזה סוף רע ומאכזב. אני כמעט בכיתי, איך ילדים לא יבכו?
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
