ביקורת ספרותית על פרשת אלסקה סנדרס מאת ז'ואל דיקר
ספר טוב

---

ספר על רציחות, רצחנות, עבודת פרקליטות רשלנית, ותיקון נוצרי ומזכך בסופם.
בעיירה בניו המפשייר, מתגלה גופתה של אלסקה, צעירה בת 20. החשודים הם מאהבה ומחזרה. איני מבקש לקלקל לקוראים העתידיים ואומר רק זאת, אחד סופו מוות והשני למאסר עולם.עד שבאה אתנה, אלת הצדק ועושה סדר בדברים.
אכן דרמה רצינית ואיומה.
גדולתו של הספר היא בפרישת הדמויות בעיירה שאינה על אם הדרך, מתקדמת ואינה שטופה בדעות קדומות.אבל כוללת כמובן, רומנים הכוללים ניאוף, אהבות נכזבות ואהבת אמת של קצין/סמל משטרה לאישתו שמתה מסיבות רפואיות ולא פליליות.
הגדולה של הספר היא בדרך הכתיבה. התחושה בזמן הקריאה היא הליכה במבוך, שבכל פרק מוצגים כמה דמויות שהולכות ומתבהרות עם התקדמות הקריאה.
יש בזה מתח וגרוי הסקרנות. אין רגע דל, למרות שכבוד חלק מהדמויות שמוצגות בפרקים מסויימים נדחק אל השוליים בהמשך העלילה.
המתח נשמר עד לסיומו ה"מיוחד/ מוזר" של הספר.
אלמנט ההפתעה בסיום הכה כנראה את המחבר בתדהמה כזאת שעמודיו נעתקו וקוצרו לכדי פרק מצומצם וחבל. המונולוג של הרוצח/ת האמיתי/ת קצר מדי מול הפרישה והפירוט בדפי ההתחלה והאמצע.
העלילה מתפרשת על 504 עמודים.
בעלי המנהג הנלוז, לקרוא את הסוף בתחילת הקריאה או באמצעה, כמוני, אינם נשכרים ואינם יכולים לעקוב אחר מלאכת טווית העלילה והדמויות.
מאידך, קריאה רציפה נדרשת כדי להבין את דקויות העלילה.
כלי נוסף שהמחבר מוסיף בספר הוא נוכחותו כחלק מצוות החקירה וגילוי האמת. אמצעי זה כתוב בצורה משכנעת שאינה יוצרת רגשות זרות וניכור בזמן הקריאה.
בחלקים מסויימים היתה לי תחושה כי הספר מיועד מראש ל... סדרת טלוויזיה.
לא נתתי ציון מרבי כי בחלקים מסויימים הרגשתי כי לא נעשה "ניכוש וגיזום" על ידי העורך, דבר שהיה מקצר את מספר הדפים (לא לשכוח את העצים בברזיל), ומכניס דינמיקה גדולה יותר בקריאה.
ועם כל זאת הספר מומלץ על ידי.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על פרשת אלסקה סנדרס