ספר על רציחות, רצחנות, עבודת פרקליטות רשלנית, ותיקון נוצרי ומזכך בסופם.
בעיירה בניו המפשייר, מתגלה גופתה של אלסקה, צעירה בת 20. החשודים הם מאהבה ומחזרה. איני מבקש לקלקל לקוראים העתידיים ואומר רק זאת, אחד סופו מוות והשני למאסר עולם.עד שבאה אתנה, אלת הצדק ועושה סדר בדברים.
אכן דרמה רצינית ואיומה.
גדולתו של הספר היא בפרישת הדמויות בעיירה שאינה על אם הדרך, מתקדמת ואינה שטופה בדעות קדומות.אבל כוללת כמובן, רומנים הכוללים ניאוף, אהבות נכזבות ואהבת אמת של קצין/סמל משטרה לאישתו שמתה מסיבות רפואיות ולא פליליות.
הגדולה של הספר היא בדרך הכתיבה. התחושה בזמן הקריאה היא הליכה במבוך, שבכל פרק מוצגים כמה דמויות שהולכות ומתבהרות עם התקדמות הקריאה.
יש בזה מתח וגרוי הסקרנות. אין רגע דל, למרות שכבוד חלק מהדמויות שמוצגות בפרקים מסויימים נדחק אל השוליים בהמשך העלילה.
המתח נשמר עד לסיומו ה"מיוחד/ מוזר" של הספר.
אלמנט ההפתעה בסיום הכה כנראה את המחבר בתדהמה כזאת שעמודיו נעתקו וקוצרו לכדי פרק מצומצם וחבל. המונולוג של הרוצח/ת האמיתי/ת קצר מדי מול הפרישה והפירוט בדפי ההתחלה והאמצע.
העלילה מתפרשת על 504 עמודים.
בעלי המנהג הנלוז, לקרוא את הסוף בתחילת הקריאה או באמצעה, כמוני, אינם נשכרים ואינם יכולים לעקוב אחר מלאכת טווית העלילה והדמויות.
מאידך, קריאה רציפה נדרשת כדי להבין את דקויות העלילה.
כלי נוסף שהמחבר מוסיף בספר הוא נוכחותו כחלק מצוות החקירה וגילוי האמת. אמצעי זה כתוב בצורה משכנעת שאינה יוצרת רגשות זרות וניכור בזמן הקריאה.
בחלקים מסויימים היתה לי תחושה כי הספר מיועד מראש ל... סדרת טלוויזיה.
לא נתתי ציון מרבי כי בחלקים מסויימים הרגשתי כי לא נעשה "ניכוש וגיזום" על ידי העורך, דבר שהיה מקצר את מספר הדפים (לא לשכוח את העצים בברזיל), ומכניס דינמיקה גדולה יותר בקריאה.
ועם כל זאת הספר מומלץ על ידי.

יש סופרים שצריך להתאמץ בשבילם, ויש את ז'ואל דיקר. החזרה למרקוס גולדמן ב"פרשת אלסקה סנדרס" הוכיחה לי שוב שלאיש הזה יש פשוט קסם של כתיבה ויכולת נדירה ומטורפת לספר סיפור. זה מסוג הספרים שאתה מתחיל ותופס את עצמך מסיים ספר של 500 עמודים תוך יממה אחת בלבד, בלי להרגיש בכלל שחלף הזמן. הוא לא ספר "מושלם", הוא פשוט אחלה ספר מהנה שאי אפשר להניח מהיד.
העלילה מחזירה אותנו לשנת 2010, שנתיים אחרי פרשת הארי קוויברט, כשמרקוס גולדמן וסמל פרי גהלווד פותחים מחדש תיק רצח משנת 1999 של צעירה בשם אלסקה סנדרס. דיקר משתמש פה במבנה פרקים נהדר ומאוד ייחודי – כל פרק נפתח בפסקה קצרה, כותרת ברורה עם תאריך ומיקום המשמשת כעוגן, ואז גוף הטקסט. המבנה הזה עוזר לנווט בתוך הספר בקלות, כי דיקר לא מפסיק לקפוץ בזמנים ולהכניס דמויות חדשות בקצב מסחרר. בדרך כלל מבנה כזה מפריע לי ומייצר עומס, אבל פה, באורח פלא, הכול זורם ומחזיק את המתח בצורה מלוטשת.
ערך מוסף אדיר לחובבי דיקר הוא השילוב של אלמנטים רבים מ"בני בולטימור" המצוין. למרות שהספר הנוכחי נכתב אחריו, הוא מתרחש כרונולוגית לפניו, וההצצות האלו לעברו של מרקוס, לאהבתו לאלכסנדרה ולצילו של העבר המשפחתי מעניקות תחושה נהדרת של "יקום ספרותי" שלם ומוכר.
החיסרון הגדול של הספר הוא הפיספוס של הסוף. אחד החוקים הכיפיים בספרי מתח הוא האפשרות לשחזר אחורה את הרמזים ולומר "איך לא ראיתי את זה קודם". בפרשת אלסקה סנדרס זה לא קורה. הפתרון – שבו מתברר שעורכת הדין היא אשתו לשעבר של הרופא, המאהבת המסתורית של אלסקה והרוצחת הכפולה – הרגיש מופרך, תלוש ובנוי קצת "בכוח" רק כדי לייצר שוק. לא היו לזה מספיק רמזים מקדימים וחבל.
ובכל זאת, בשורה התחתונה: נתתי לו 5 כוכבים. אין פה עומק פילוסופי כבד, אבל יש פה כתיבה מצוינת, קצב מעולה ודינמיקה נהדרת בין הדמויות. ספר בינג' קלאסי, איכותי וממכר שפשוט כיף לבלוע ביום אחד. מומלץ בחום.

ספר טוב, מושך לקרוא אותו,רצח בעיירה קטנה,שבה כולם מכירים את כולם מכה את התושבים בתדהמה,שוטרים מושחתים שעושים הכל לסגור את התיק מהר. הטוויסטים בעלילה קורים בקצב מהיר.ממליץ.

ספר מתח מצויין שנהנתי לקרוא