מרוב שהספר הזה היה מהנה, קראתי אותו לאט לאט, נהנה מהדרך ולא ממהר להגיע לתוצאה. וזה די מפתיע, כי הדירוג היחיד שלו באתר הוא של כוכב אחד, הביקורות ברחבי האינטרנט פושרות עד קוטלות ברובן, ורומן הביכורים של סטיב טולץ, 'שבריר', לא זכור לי לטובה במיוחד (אם כי יש לציין שקראתי אותו מוקדם מדי לדעתי ושאולי עשיתי טעות בתזמון).
סיבה נוספת לכך שלא מיהרתי עם הקריאה, היא שהבנתי שגם אם פתאום אמות באמצע הקריאה, אוכל למצוא את עצמי בעולם שאליו מגיעים האנשים שמתו, לחיות שם מחדש, ואז אוכל להמשיך בקריאה של הספר כאילו לא קרה כלום!
טוב, לא באמת האמנתי שזה מה שקורה אחרי שמתים, אבל תמיד נחמד לפנטז ולקרוא ספרים מלאי דמיון על הנושא...
***
אם אני צריך לתאר את הספר הזה בכמה מילים, אז: מורבידי, עוקצני, שנון, בעל רעיונות מעניינים, רומנטי, אפוקליפטי.
וביותר פירוט: מוני נשוי באושר לגרייסי, להם עסק משותף של חיתון זוגות. יום אחד מגיע לביתם איש זר בשם אוון, רופא לשעבר וחולה במחלה סופנית בהווה, המציג את עצמו כמי שגר פה בילדותו ומעוניין, בנוסף לסיור בבית ילדותו, לחיות, או יותר נכון לגסוס, עם בני הזוג ביחד בביתם עד שיעזוב את העולם. בתמורה, הוא מציע להם כסף למשכנתא שיבטיח להם שקט כלכלי. בני הזוג מסכימים להצעה, אך בהמשך מתחרטים על כך שהסכימו, שכן אוון מתגלה בתור בחור מלנכולי ודכאוני באופן מעצבן ובנוסף לכך רודף שמלות לא קטן. במקרה הנ"ל אוון רודף את השמלה של גרייסי, וברגע של חוסר שיקול דעת רוצח את מוני כדי לקחת את אשתו גרייסי לעצמו. מוני מוצא את עצמו בעולם שבו מגיעים המתים, כשהוא פוגש עוד אנשים כמותו. הוא מבין שהוא צריך לעבוד, לאכול, לשתות, לחרבן, ובקיצור לחיות. ואכן, יש בעולם הזה ספריות, ברים, רחובות ומכונית וכ'ו וכ'ו, ממש כמו במציאות המוכרת לנו. הגילוי הזה די מדכא ומשגע אותו, ובנוסף הוא גם לא שוכח את אשתו גרייסי ואת המנוול שרצח אותו. מוני מחפש דרך לנקום באוון ובמקביל לראות את אשתו שוב. כל זה קורה, כשבמקביל בכדור הארץ מתחוללת דיסטופיה שלמה כשזן מסוים של יתושים מפיצים וירוס מדבק שמכחיד בצורה מדאיגה את אוכלוסיית כדור הארץ וגורם לתבהלה גדולה.
האם מוני יצליח למצוא דרך לפרוץ את הגבול בין העולמות, עולם החיים ועולם המתים, לפגוש שוב את אשתו גרייסי ולנקום ברוצחו אוון? תקראו ותגלו.
התחברתי לדמות האנטי-גיבור של מוני, סוג של איוב מודרני, שהצרות נופלות עליו והוא די פסיבי ולא מוצלח כזה ביחס לסובבים אותו. אהבתי את האהבה החזקה והתמימה, למרות כל מה שעבר, שיש לו לאשתו, אהבה שלא מתה גם במותו. אהבתי את הדיאלוגים השנונים והקולחים, ואת בניית העלילה. מעלה מחשבות על מוות, על ההרגשה שלנו ברגע שבו נמות, וגם ברגעים שלאחר מכן. נושא שחור למדי לעסוק בו, אבל כזה שמועבר בחן ובעיקר יותר נותן נקודות למחשבה מאשר מדכא. מומלץ בחום!
