ביקורת ספרותית על זמן של מת - רב - פקד רוי גרייס #09 מאת פיטר ג'יימס
ספר בסדר

---

לא מזמן נולד בן לקרובי משפחה. הזוג, זוג צעיר וחילוני דור חמישי בערך, בחר לקרוא לבן בשם שבעיני הוא קשיש זקן וארכאי נח. הרמנו גבה בפליאה אבל לא אמרנו מילה. שיקראו מה שנוח להם. והלוואי שיהיה באמת תינוק נוח, כזה שלא יקום יותר מדי בלילות. והנה בשבוע שעבר התבשרנו שלזוג המלכותי הישראלי, הלא הם אסף זמיר ומאיה ורטהיימר נולד בן ויקרא שמו בישראל לא פחות ולא יותר מאשר נוח. ובכן זה כנראה כבר טרנד של ממש, לא סתם יציאה מוזרה של זוג שגרים בפרדס חנה. אחר כך הסבירו לי שזה ניסיון להיות בינלאומיים ולתת שם שנקלט טוב גם אם נסגור את המדינה ונתבולל באומות ונצטרך להפוך את ה"ח" הגרונית לסתם H מלאת אוויר ורק להתרגל שלילד (ולא לילדה) שלנו קוראים נואה. שיהיה.

עכשיו לספר, תיכף אסביר את ההקשר. מהסדרה של רוי ג'יימס המכילה לא פחות מ-19 ספרים קראתי עד כה את ספרים מספר 2,5 ועכשיו את ספר מספר 9. הספר הגיע לכאן מהספריה, והספרניות החכמות תרמו מדבקה ממוספרת על שדרת הספר כדי שהקוראים המסורים המעוניינים לקרוא על פי הסדר יוכלו לעקוב אחרי זה. לעלילה העיקרית הסדר לא משנה, ואילו לעלילת המשנה העוסקת בחייו האישיים של הבלש הראשי ושל עמיתיו ופקודיו במחלקה זה כנראה כן קצת משנה.

זה מה שכתבתי בסקירה על ספר 2 ("המתים נראים טוב"): זה ספר שבנוי סביב דמותו של בלש, פקד רוי ג'יימס, ונראה לי שעד סוף הספר לא ממש הצלחתי לגבש לעצמי תמונה של אישיותו, כך שאולי כן חסר לי מידע שהיה בספר הראשון. מהספר הנוכחי עולה אדם סתמי. לא מבריק מדי, ומצד שני לא (כפי שקורה בחלק מספרי הבלשים) שלומיאלי מדי. סתם, אדם טוב שרצונותיו טובים, והוא עושה את מלאכתו נאמנה, אבל לא מעבר לכך.

היו עוד דברים בסקירה ובכל זאת היא קיבלה רק חמישה לייקים. הסקירה על ספר 5 ("מת מחר") זכתה ליותר אהבה מהקהל, וכך כתבתי בה: רוי גרייס שהוא פקד במחלק הרצח במשטרת ברייטון, והוא אדם נוח לבריות ומלנכולי מאז נעלמה אשתו סנדי בצורה מסתורית לפני תשע שנים. זה הופך אותו למלנכולי במידה, פנוי על פי כללי הז'אנר, ואירוני בקטע מודע לעצמו של סנדלר שכל הזמן הולך יחף. הפעם רוי ג'יימס מעלה בחכתו גופות מהים. הן מחוסרות איברים פנימיים ולכן אחרי לא יותר מכמה מאות ספורות של עמודים, הוא מגיע למסקנה המבריקה שמדובר ברשת בינלאומית שחוטפת ילדים על מנת לסחור באיבריהם.

בספר מספר 9 השנה היא 2012, עובר עשור מאז נעלמה סנדי מחייו של רוי, והוא כבר מצא לו אהבה חדשה בדמות קליאו, מומחית לרפואה משפטית. הם מסירים את המחסומים הבירוקרטיים בכך שהוא מתגרש פורמלית מסנדי הנעלמת והוא מתכוון לשאת את קליאו לאישה בקרוב ואף לקנות יחד בית. בינתיים שניהם חולקים בית בברייטון המעטירה ומגדלים יחד את בנם המשותף, תינוק ששמו נואה. צריך זמן פנוי כדי לגדל תינוק ולתמוך באישה אחרי לידה, אבל רוי פחות מודע לזה כנראה, והתלונות של קליאו לא נעימות לו. במקביל גם העבר שלו נוקש על הדלת או לפחות על דלתם של סוכני הנדלן באיזור, וסנדי כנראה לא ממש מתה, אלא רק מכינה את הקרקע להופעת אורח באחד הספרים הבאים בסדרה.

העלילה הראשית מתחילה עם מותה האלים של קשישה חביבה בת 98. כשהם נכנסים לבית שלה, חוקרי המשטרה מגלים שהיא אמנם קשישה, אבל בניגוד לסטיגמות על קשישות, המלאי שנגנב מהבית שלה מראה על מיליונרית. עם זאת, שום דבר לא משמעותי לאחיה בן ה-95 מלבד שעון יוקרה ממותג וממוספר שנעלם מהכספת הסודית שהיתה מאחורי הכספת, שעון שעבר אליו בירושה בעת שהיה ילד בן חמש. משטרת ברייטון שולחת את מחלק הרצח בחסות רב פקד רוי גרייס לחקור את הפשע, אבל הוא לא היחיד שמחפש את הרוצחים ואת השעון והגופות מתחילות להתרבות.

מי שיקרא את הספר, מעבר לכל פרטי השעונים היוקרתיים שמופיעים בו, ומעבר לאיומיים הפנימיים והחיצוניים על משפחתו הקטנה של רוי גרייס ומזמן לשאול את עצמו במה הרב פקד הנכבד תרם לפתרון התעלומה ולמציאת הרעים. לא אומרת לא לקרוא, רק לתמוה. ואם כבר קוראים - ממליצה לכם לקרוא את שלל הביקורות של אפרתי על הספרים בסדרה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על זמן של מת - רב - פקד רוי גרייס #09