ביקורת ספרותית על החבל מאת ויו מרי
ספר מעולה

---

שמו של הספר בשפת המקור הוא "חבל מנילה". מסתבר שחבל מנילה, העשוי מסיביו של הקנבוס (קרוב משפחתו של השיח המפורסם ובוודאי הפופולארי יותר), הוא אכן מציאה של ממש בעולם החבלים האיכותיים. תודה ל-YAELHAR, שהזכירה את ספרו זה של מרי בהערתה לגבי הספר "החבל" של הסופר הגרמני סטפן אאוס דם זיפן.

לספר זה הגעתי לאחר שקראתי את ספריהם של אורוול "מחווה לקטלוניה" ושל מאלרו "התקווה" – שניהם עוסקים במלחמת האזרחים בספרד. בעוד שבשני הספרים למאבק האידיאולוגי הרה-הגורל יש מקום מרכזי, הרי כאן בספר "החבל" של ויו מרי, הדגש הוא על "בשר התותחים": החיילים עצמם וסיפורי ההווי שלהם במהלך מלחמת העולם השניה, דרכם מוצג ההווי הצבאי,כולל מלאכת ההרג, באור מגוחך להפליא. מעניין לציין שיש קשר, אמנם קלוש, למלחמת האזרחים בספרד, עת החיילים פוצחים בשיר המזוהה עם אלו שנלחמו לצד הרפובליקאים במלחמת האזרחים בספרד. כזכור, מלחמת האזרחים בפינלנד (בשנים 1918-1919) נערכה בין הכוחות הסוציאליסטים שנתמכו על ידי הפועלים והאיכרים העניים (ובמידה צנועה על ידי ברית המועצות) והתרכזו בעיקר בערים ובדרומה של המדינה לבין הכוחות הלבנים שנתמכו על ידי המעמדות הגבוהים, הבורגנות והמעמד האיכרים העשירים (וגם גרמניה). שתי המלחמות הסתיימו בנצחון הימין....

ההומור הפרוע, האנקדוטות מחיי הצבא כל אלה מזכירים את "הרפתקאות החייל האמיץ שווייק" עם זאת, יוסה קפילה, גיבור "החבל" הרבה יותר פסיבי משווייק ובחלק ניכר מהספר הוא ממלא תפקיד שולי. עם זאת, גם תפקיד פסיבי זה מסייע כדי לקשור את הקצוות העלילתיים בין נקודת היציאה לחופשה לבין ההגעה הביתה.
הכוורן בסקירה מעניינת, ציין כי המגרעת היחידה (אולי) של הספר היא שלא קורה הרבה בספר מבחינה עלילתית. ואכן מבחינה עלילתית צרופה החייל יוסה קפילה, יוצא לחופשה מדרום קרליה המזרחית (כיום רוסיה), נוסע ברכבת כשסביב גופו כרוך חבל באורך של 18 מטרים על כל אי-הנוחות הכרוכה בכך ועד שהוא מגיע לביתו, אי שם בדרום מזרח פינלנד. מעבר להיבט האלגורי בסיפור על החייל והחבל, שלו יש חשיבות עקרונית בפני עצמה, עיקר הסיפור הוא סיפורי הוויי של חיילים ובסוף גם אזרחים אודות המלחמה.

סיפורים אלה כוללים שני סוגים של סיפורים: סיפורים והאינטראקציות בין החיילים, הקצינים ושוטרים שהם, לעניות דעתי, העיקר ולא "העלילה" עצמה. סיפורים אלה יוצרים הוויה אנטי מלחמתית מרשימה. הם מתארים את המתרחש בחזית ובמחנות. יוסה קפילה עצמו מתמצת את נסיונו בחזית כך: "יש שם כל מיני אנשים משלנו שיורים ונורים". יש גם סיפורים על הגבול הדק שבין שפיות לטירוף: כך הסיפור על הסמל והגולם: מה גורם לסמל מיושב בדעתו (בדרך כלל) לנהל דיאלוג עם דחליל ולבסוף להסתער עליו בחמת זעם. אפשר שהרופא שטיפל בסמל היטיב להגדיר זאת: "כשהתפלאו איך יתכן שהסמל לא שם לב שהגולם אננו אלא גולם, אם כי היה מסורבל כל כך, הרופא אמר, כך סיפרו, שהסמל בהחלט שם לב וידע את האמת. שכל הרי נשאר לו, רק ההגיון הלך, זהו בדיוק פירושו של השיגעון". הקו הזה של בין ההגיון והשגעון חוזר גם בסיפור המקסים על איך שרב הסמל שיכנע את אחד המשוגעים בבית מחסה לחולי נפש לרדת מגג הבניין לאחר שכל הצוות הרפואי נכשל בכך.

סוג שני של סיפורים הוא גוזמאות מאירועים צבאיים שמספר זקן בכפרו של יוסה ליוסה. האם אלה גוזמאות? נוכח הסיפורים האותנטיים בחזית ובדרך לעורף הכל נשמע אפשרי....

מרי נולד בעיר VIIPURI , הקרויה כיום VYBORG ומהווה, כנראה לנצח, חלק מאמא רוסיה. הוא גדל בקסרקטינים צבאיים בעיר HAMEEENLINNA שבדרום פינלנד, בצילה של המלחמות בין ארצו לבין רוסיה. אפשר שהיה זה המקור לאוסף אנקדוטות על חיי החיילים הפשוטים הנמצאים בשפע בספריו. VESA KARONEN , מבקר ספרות פיני, כתב שרבים מספריו של מרי, ובכללם החבל, מכילים סיפורי חיילים ומתמקדים בחייל הפשוט. רובם מתנהלים תוך כדי תנועה, באופניים, במכונית, ברכבת או בתעופה והם אנטי-מלחמתיים.

החבל הוא, למיטב ידיעתי, ספרו היחיד של מרי שתורגם לעברית. מסתבר שמעטים מספריו תורגמו לאנגלית. אינני זוכר שרציתי אי-פעם שמשהו שאמרתי יתברר כטעות. אני מקווה שהפעם הדבר כך ועוד מספריו תורגמו לעברית..

השורה התחתונה: מומלץ מאד.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על החבל