ביקורת ספרותית על אנונימיות מובטחת מאת גריר הנדריקס
ספר בסדר

---

נניח שאת אישה בת 28, מתגוררת בניו-יורק ומנסה למצוא את פרנסתך בתחום האיפור. נניח שאת סוכנת של חברה גדולה, ולכן את מסתובבת ברחובות העיר עם מזוודת טרולי גדולה, עוברת בין כתובות ומאפרת נשים שונות להזדמנויות השמחות של חייהן. נניח שיש לך הרבה יותר הוצאות מלבנות גילך משום שיש לך אחות פגועה ובעלת מום, ואת משלימה בסתר את עלויות המרפאה בעיסוק שלה בעוד הורייך חושבים שהיא עובדת בחצי התנדבות. נניח שיש לך רגשות אשמה שאת סוחבת כבר הרבה שנים עם עצמך באשר לנסיבות שבהן אחותך נפלה ונפצעה כל כך קשה. בקיצור, את צעירה, בקושי כלכלי, ומנסה להתמודד עם החיים כמיטב יכולתך. עכשיו נניח שאצל אחת הלקוחות שלך שמעת על מחקר שהיא עתידה להשתתף בו ולקבל תמורת השתתפותה סכום ששווה ליומיים עבודה מפרכת עבורך. בהינתן כל התנאים האלה - האם לא תגנבי את זהותה לרגע קטן ותשתתפי במחקר? אז זה מה שקרה לג'ס, וכך היא הגיעה אל המחקר של ד"ר שילדס שעוסק בערכי אתיקה ומוסר. כן, זה אירוני, וג'ס מאוד מבחינה באירוניות.

זו נקודת הפתיחה של הספר, ומכאן הדברים מסתבכים, המחקר מפסיק להיות אקדמי והופך להיות יותר ויותר אישי. ג'ס פותחת במחקר משלה כדי לגלות מי זה ד"ר שילדס, או כפי שהיא מגלה די מהר, מי זו. היא מסתבכת ביותר ויותר שקרים, וגם נכנסת למקומות שהיא לא היתה רוצה להיות בהם בחיים האישיים שלה. הספר בנוי במתכונת סירוגית מנקודת המבט של ד"ר שילדס ושל ג'ס, שניהם נכתבים בגוף ראשון, אבל אין הרבה בלבול ביניהן. אולי זו גם התשובה לשאלה הקבועה איך אפשר לכתוב ספר בשיתוף פעולה בין שתי כותבות - כל אחת כותבת תפקיד.

מכאן אפשר ללכת לכמה כיוונים. הספר לקח את הכיוון של ספר מתח פיסכולוגי על גזלייט, אבל לא הלך לשם עד הסוף, כך שבמקום שג'ס תחשוב שהיא לא שפויה, היא מצליחה להתעשת ולהביא סוף טוב. עם זאת יש כאן פספוס כי תחושות האשמה של ג'ס על הפציעה של אחותה יכולות להוביל קו עלילתי חזק בהרבה. גם הדיון על אמת ושקר לא ממוצה עד הסוף. היה אפשר להתמקד על האמת שיוצאת לאור ועל הפעמים שבהן השקרים זה בדיוק מה שצריך, הרי ג'ס כמאפרת עוסקת בהסתרה וזיוף דבר יופ ביומו, ובדרך כלל זה מתוך בקשת הלקוחות ולטובתן האישית. בקיצור הדיון על אמת ושקר, אתיקה ומוסר היה יכול להיוביל לעלילה מהודקת וחזקה יותר. ואם לא בוחרים בכיוון הזה, אז לנכש היטב את כל הרמזים שמובילים למקומות האלה ולחזק את סיפור הגזלייט כך שיהיה לא סתם מתח אלא אימה צרופה, ואפשר.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אנונימיות מובטחת