ביקורת ספרותית על אלקטרה מאת אוריפידס
ספר טוב

---

"דיברת בצדק, אך זה צדק מגונה"


מתוך שלושת הטרגיקנים היוונים שעבודותיהם שרדו, אוריפידס הוא האהוב עליי, וכך גם גרסתו למיתוס אלקטרה עובדת משמעותית יותר טוב מהגרסאות של סופוקלס ואייסכילוס, שביקרתי כאן בעבר.

את הגרסה הזו התחלתי לקרוא ממש ביום בו סיימתי את "אלקטרה" של סופוקלס" וסיימתי למחרת בבוקר, אז אוריפידס היה בתנאי פתיחה קשים איתי: לגרום לי להתעניין במיתוס שהרגע קראתי כבר גרסה אחרת שלו.

מה אני אגיד, סה"כ הצליח.
הוא עושה כאן פרודיה ישירה ונהדרת על "נושאות הנסכים" של אייסכילוס, שמתאר את אותו המיתוס, הוא מבקר בעצמה רבה את אפולון, שאורסטס מקבל ממנו נבואה ובכלל מפקפק אם שד לא דיבר אליו, ואלים זוטרים שמאשימים את אפולון בעבירה חמורה. רק אגיד שבאתונה הטרגדיות היו מוצגות בעיקר בחגיגות פולחן לכבוד דיוניסיוס, ולא בסתם אירועים "חילוניים". זה מאוד חתרני, ויש הרבה מה לקחת מהסאבטקסט של המחזה על צדק, כמו השורה ששמתי בפתיחת הביקורת.

הוא גם מציג את הדמות של אלקטרה כמורכבת בהרבה מאשר בשני המחזות האחרים עליה, מכניס לתוכה יצר נקמנות, אובססיה ועיוורון קנאי, את קליטמנייסטרה הוא מציג באופן מאוד אמפתי וכאוב, ואת אורסטס כנער רדוף מנטלית. יש לאוריפידס טרגדיה על אורסטס לאחר אירועי המחזה הזה, מקבילה ל"נוטות החסד" המצוין של אייסכילוס, ואני מאוד מצפה לקרוא את הגרסה של אוריפידס לכך.

יחד עם זאת, שירי המקהלה כאן לא מאוד מעניינים ואין ספק שלאוריפידס יש מחזות גדולים בהרבה, שזה עניין של טעם אישי שקשור יותר באי חיבתי האישית למיתוס הזה כפי שפירטתי בביקורת שלי על הגרסה של סופוקלס.

7.5 \ 10

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על אלקטרה