ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 ביולי, 2024
ע"י אפרתי
ע"י אפרתי
גרג הורביץ הוא מכוחותינו, אבל אני לא מתכוונת לעשות לו פרוטקציה, למרות שבזמנים טרופים אלה, כשכל העולם נגדנו, יש חשיבות לכל יהודי מצליח.
גרג הורביץ הוא סופר יעיל, לעולם לא ייכנס לפנתיאון הסופרים המשובחים, תמיד ימכור מאות מיליונים או מיליארדים, מי סופר, יתורגם לאינספור שפות, ויכתוב ספרים שהם יותר ספרי פעולה מספרי מתח. וכמובן, שגם לגיבור שלו, אוואן סמוק יש קביים. הקביים שלו הם גידולו כיתום איקס על ידי ממשלת ארצות הברית, או שלוחותיה. (ההסבר על הקביים המטאפוריים נכתבו בסקירה שלי על פרוייקט מלכה אדומה, למי שגם קרא ולא העניק לי כוכב בלי לקרוא...)
אוואן סמוק, האיש משומקום, למי שמכיר, הוא יתום שנבחר בפינצטה בפרויקט מיוחד, ואומן להיות גיבור על (ארצי, לא גיבור על על-טבעי) וכשצריך, הוא מגוייס למבצעים חשאיים מיוחדים. בין לבין, סמוק עוזר לכל מיני חלכאים ונדכאים שמישהו מתנכל להם, ומספר הטלפון הסודי שלו מועבר מפה לאוזן, למי שזקוק לעזרה מסוג העזרה שסמוק יכול להגיש. (כך שאם תצטרכו הנחה בעירייה אל תפנו אליו, זה קטן ממידותיו).
יום אחד פונה אליו ראש קרטל סמים, מהסוג של דון קורליאונה, אחד שמקצץ את אצבעותיו של אנס ביד אחת, וביד השנייה, מציל את כבודה של הנאנסת. בקיצור, בוס טוב לב ואכזר, שזה אוקסימורון שכל הזכויות שלו שמורות לאנשי מאפיה.
כמובן, שסמוק מתלבט קשות, כי כמו ג'ק ריצ'ר ועוד כמה גיבורים חברתיים, הוא עוזר לאומללים, אבל לא לאומללים שמסממים את הקהל הרחב, וטומנים את ידיהם בעוד כמה עיסוקים שליליים. אבל לאראגון קרה אסון, בתו היחידה, אנחלינה המקסימה, נחטפה ע"י ארגון מתחרה, ארגון אפל ומרושע, המשתמש באריה מורעב כדי לטרוף את מי שמפר פקודה, ארגון שלעומתו הבוס של אראגון שייך לחסידי אומות העולם.
מכיוון, שבחיים הכל יחסי, אוואן סמוק מחליט לעזור למי שרע פחות, או למי שגם עושה טובות לאחרים. הוא חודר אל הארגון הזה, מכניע את העוזרים של אראגון ואחרי שמראה להם מי יהיה הפטרון האמיתי במהלך המבצע, הוא חודר לארגון החוטף, ליאונס, וחוטף כמה הפתעות בפרצוף.
מתברר, שהליאונס, שטניים באופן שקשה להעלות על הדעת, ומה שמעניין, כל ראשי הארגון, אל מורנו וסגניו וסגני סגניו מצטיירים כאידיוטים גמורים. אז מי שמדמיין פושעים עירוניים בחליפות תפורות ביד, שישכח מזה. כולם מגעילים ברמה גבוהה. (הגועל ברמה גבוהה, לא הם).
בין לבין, סמוק חוזר לבית הדירות שלו ומטפל בשכנתו מיה הול, שהאהבה ביניהם ניצבת בפני סכנה פתאומית, מיה חולה באופן רציני.
הספר כל כך ארוך, והצרות שבפניהן ניצב אוואן סמוק!!! ובין לבין הוא מצליח לסחוט מאראגון השמדה שיטתית של סמים מסוכנים במיוחד, נזק של מיליוני דולרים. מה שאומר שאראגון הפושע אוהב את בתו יותר מאשר את כספו (בספר פרוייקט מלכה אדומה, זה לא בדיוק ככה). ולעומתו, אל מורנו, הפושע היותר פושע, ממש שונא את בנו.
ללמדנו, שגרג הורביץ עושה הבחנה בין פושע חיובי לפושע שלילי.
כך שאם תשאלו איזה מוסר השכל יש בספר הזה (אמי ז"ל היתה שואלת אותי בילדותי על כל ספר שקראתי, איזה מוסר השכל הפקתי ממנו) אז יש מוסר השכל. התמצית שלו על פי גרג הורביץ היא כזו: אם אתה פושע חיובי אז אתה מתלבש כמו בנאדם, יש לך בית גדול אבל לא מופרז, אתה מסור למשפחתך, אתה מקצץ לאנס אצבעות, אבל גם זו פעולה חיובית, אתה תורם לצדקה ומוותר על סמים רעילים במיוחד, למען בתך האהובה. אם אתה פושע שלילי, אתה לבוש בחלוק פתוח וחושף רגליים שעירות במגפיים מעור יען, אתה גר בארמון מפלצתי ומוגזם, אתה משליך לכלוב האריה גנן אומלל שהפיל עליך בטעות ענף, אתה רוצח בלי הכרה ואתה שונא את הבן שלך כי הוא לא מגעיל כמוך.
יש לגרג הורביץ ספרים טובים יותר גם אם הוא לא יהיה בחיים סופר איכותי. הספר מרתק, בגלל זה הוא קיבל ממני שלושה כוכבים.
ועכשיו אני רק דואגת למיה הול, מה עם הניתוח שלה, האם ניצלה, האם מצבה השתפר. נראה לי שכדי לדעת אצטרך לקרוא את הספר הבא. בעיה.
חשוב לציין: לי צ'יילד, דיוויד בלדאצ'י והרלן קובן, נהנו כנראה הרבה יותר ממני. הלוא אינני חושדת בהם חלילה שהיללו את הספר סתם כדי להתחנף.
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
רויטל, אוי כמה שאת צודקת. אני אקרא כמובן.
|
|
רויטל ק.
(לפני שנה ו-3 חודשים)
סדרה מטופשת להפליא
בחלק מהספרים היא מטופשת עד שזה הופך לסוג של כיף, ברובם נשארתי רק עם תחושת הטיפשות, של הסדרה ושלי שהתפתתי לקרוא עוד ספר בה. (מוזמנת לקרוא את הביקורת שלי על היתום האחרון) |
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה רבה, מסמר!
|
|
מסמר עקרב
(לפני שנה ו-3 חודשים)
איזה מבול מבורך אחרי תקופת יובש איומה.
כן תִּרְבֶּינָה ביקורותייך, מלוות בשורות מחץ שנונות למכביר, כמו זו שסיימת בה את הביקורת הנוכחית ושהעלתה חיוך רחב על פניי.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנה ו-3 חודשים)
בואי, זו לא סוגה עילית כאן, זה גרג הורביץ וכל הספרים שלו אוויליים
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
נצחיה, תודה רבה. הם מחניפים לו כי הוא פופולרי והוא יכתוב על הכריכה שלהם.
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
ראובן, תודה רבה. הפסד קטן.
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-3 חודשים)
לא כדי להתחנף
היללו את הספר כי מה אכפת להם, הם כותבים יותר טוב ממנו. מה, הם צריכים לקדם מי שכותב יותר טוב מהם? מה פתאום? (אישית אני לאמתחברת לגרג הורוביץ בכלל, אבל לסקירות שלך כן, מאוד) |
|
ראובן
(לפני שנה ו-3 חודשים)
סקירה טובה לספר שאין סיכוי שאקרא.
סופר טראש קלאסי לטעמי. פרטים מיותרים ומכבידים, סגנון ילדותי (או תרגום גרוע) לזה שהתחלתי לקרוא ולא סיימתי. |
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
אלון, אידיוטי כן, מרתק, כן, אבל הרבה פחות טוב משאר הספרים שלו.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנה ו-3 חודשים)
אוי כמה שהספר הזה אידיוטי אבל כיף, סוג של גילטי פלז'ר פאר אקסלנס
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
מורי, השגתי את מטרתי.
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
אנתוני הורוביץ בריטי, סופר משובח במיוחד. הוא כל מה שטוב לעומת אמריקאים.
מאנתוני הורוביץ קראתי את רצח לפי הספר. מותחן נהדר!
גרג הורביץ (רק ו' אחת, אמריקאי, לגמרי משהו אחר). |
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
יפה.
יש שני סופרים ששמם הורוביץ ואני מתבלבלת ביניהם. מהסופר הזה קראתי ספר אחד, נראלי, ולא עניין אותי להמשיך, למרות מוצאו. השני הוא כנראה בריטי, לא קראתי שום דבר שלו אבל הוא מסקרן אותי. |
|
מורי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
כמה לא מגרה לקרוא.
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת