ביקורת ספרותית על תיק כפול מאת נילי אסיא
ספר מעולה

---

ביום שהתחלתי לקרוא את הספר, עלה לכותרות (שוב) רוג'ר ווטרס עם השטויות שהוא משחרר לעולם ללא הבחנה ובמלוא המרץ. לא נח לרגע, הרוג'ר הזה. ואני לא יכולתי שלא לחייך נוכח הטיימינג.

ליאורה דגני, גיבורת הספר, כמו גם שני הספרים הקודמים והכה מצוינים ("תיק איה" ו-"תיק אודסקי") בלשית במשטרת תל אביב, אוהבת את פינק פלויד, ולטעמה "הצד האפל של הירח" הוא ה-אלבום של הלהקה. אני מסכימה איתה. גם לטעמי זה האלבום הכי טוב שלהם, אם נתעלם לרגע מהצד האפל של ווטרס.
חשבתי לעצמי שהיה מעניין לדסקס איתה על ענייני היום: ווטרס הפה הגדול, ובכלל מוזיקה (גם בואי אצלה בפלייליסט), על המפכ"ל שבתאי שאוטוטו פורש, ועוד כל מיני. אבל בלשית דגני קודמה לדרגת סנ"צ בשעה טובה, לא נראה לי שבאמת יהיה לה זמן לזה.

יש משהו כיף ונעים לקרוא ספר שמשתייך לסדרה, ובמיוחד כזה שאתה אוהב את הגיבור.ה שלו. אני אוהבת את ליאורה דגני. היא לא בחורה של פוצי מוצי. יש בה חספוס שכנראה דבק בה מתוקף עבודתה הקשוחה, אבל גם חספוס כזה שנובע מהאופי שלה. ישירה, לא אוהבת משחקים, ודי טוטאלית. מתחת לחספוס מסתתר לב רגיש, שעדיין מתגעגע לסבתה בכל יום.

הפרשה ב"תיק כפול" סובבת סביב עולם ההימורים הלא חוקיים, כנופיות נותנות חסות, ועוד מטעמים.
אבל עזבו, לא אכתוב על התוכן. אשאיר אותו נקי וחלק לעיניים שלכם. וזה כדאי. יש בו טוויסטים מעניינים. העניין הוא לא *רק* הפרשה המשטרתית.

לשמוח עם כל ספר חדש שיוצא בסדרה זה באמת כיף, להתחבר לגיבורים שחוזרים בכל ספר, זה כוחה של כתיבה טובה. להפיח חיים בדמויות, לסקרן את הקורא עם הקורה בחייהם הפרטיים, אלו מחוץ לתחנת המשטרה. בניית סיפורי רקע מהודקים נותן לקורא הרגשה של הֶכֵּרוּת וציפייה. ואסיא מספקת את זה בצורה הכי טובה ומעניינת. הגיבורים עוברים דברים בחייהם, והקורא מלווה אותם בכל אלו, ברגעים הכי בנאליים, לא גדולים מהחיים, אבל מאוד אנושיים, ומכאן יכולת ההזדהות עם כל אחד מהם.

לפי איך שהספר הסתיים הכי ברור לי שיהיה גם ספר רביעי, (כן ירבו!) ואיך שהפכתי את הדף האחרון נכנסתי למוד של ציפייה.

תענוג!

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על תיק כפול