ביקורת ספרותית על קירות עץ דקים - ספריה לעם #236 מאת נתן שחם
ספר בסדר

---

#
אני גרה בבניין חדש. כשרובו אוכלס, פחות או יותר, יזמתי ספרייה, בדומה לזו שהיתה בבניין בו התגוררנו בשכירות. ההתחלה קירטעה. הדיירים התלהבו אבל קבוצת הספרים הראשונה – שלי ושל אחרים שהוסיפו – נעלמה כלא היתה. כמעט התייאשתי אבל עוד ועוד ספרים צצו על המדפים [ועל הדרך שיפרו מאד את המראה של הלובי המתיימר שעיצבה מעצבת פנים מפורסמת] ובינתיים, טפו, טפו, הספרים נשארים ונוספים להם חברים. מעת לעת אני בודקת מה שלומם, ופתאום ראיתי את הספר הזה, שרץ כתב עליו ביקורת בימים אלה. אז שאלתי אותו לקריאה.

בספר שלוש נובלות. בראשונה כותב ציר צעיר בקונגרס הציוני בז'נב(ה) לאהובתו שחזרה לפולין להדריך צעירים המיועדים לעלות, ולהפוך חלוצים בקיבוץ. הימים ימי טרום מלחמת העולם השנייה, הכותב לא מצא דרך לשלוח את המכתב, שמידי יום נוספים אליו עוד ועוד דברים, עד שהוא משמין לגודל של חוברת. הוא מתאר את הימים בהם פרצה המלחמה. השפה נושנה, האווירה אותנטית. התלבטות בנושאים ערכיים, לאן פנינו, המדינה שבדרך חשובה מחייהם הפרטיים של תושביה. הכללים חמורים, והבושה היא סנקצייה כל כך נוראה, שרק החשש מפניה ימנע סטייה מהדרך.

הנובלה השניה, על שמה קרוי הספר, מתארת בגוף שלישי את רגשותיה של צעירה, שנולדה להורים אמידים והצטרפה לבדה לקיבוץ ספרטני. היא אישה לא יפה, שמנסה להיבלע ברקע. חדרה הוא בשכנות לאישה יפהפייה, הנשואה לגבר אלפא שחצן. קירות הצריף הדקים מעבירים בדייקנות את הקולות מהחדר של היפהפייה לחדר של שכנתה ולזמן מה היא שותפה לסודות ולחיי השכנה היפה.

הסיפור השלישי - מלח הארץ - שיעמם אותי וקראתי בלי חשק ועניין. זה מה שקורה כאשר הצעיר המתלהב מהנובלה הראשונה מזדקן. העולם אותו רואה הצעיר הראשון דרך חרכי האידיאולוגייה אינו מתרחב עם הגיל, להיפך. החיים המצומצמים שהיו בעבר סמל לסגפנות חיובית, להקרבת הפרטי למען הציבורי, הופכים לדרך חד-נתיבית וומצומצמת להתבונן בעולם. לא הצלחתי להתחבר ולהזדהות עם התוצר הזה של חיי סגפנות, צמצום האישיות והביקורת על האחרים.

שחם הוא סופר מצפוני. הוא עושה מלאכתו נאמנה. יש לו עין ואוזן לפרטים והוא טווה מהם תיאור מוצלח, לפעמים, של אווירה ושל חיים. העלילות שלו אינן מרשימות כמו האווירה שהוא מתאר. הרצינות המכובדות והכובד לא עושים חסד עם ספריו. קראתי כמה מהם והספר הזה – פרט לעובדה שהוא מורכב מנובלות ומגיבורים שונים לכאורה זה מזה - אינו שונה. מה שהרגשתי בזמן הקריאה הוא שתיאור התקופה ההיא והאנשים שהקימו את המדינה כל כך שונה מהחוויות היום, שיכול היה להתקיים על הירח. את שני הסיפורים הראשונים קראתי בעניין. השלישי היה תיון משומש שמתקשה להפוך כוס מים לתה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על קירות עץ דקים - ספריה לעם #236