ביקורת ספרותית על קירות עץ דקים - ספריה לעם #236 מאת נתן שחם
ספר מעולה

---

החיטה צומחת שוב

בימים אלה, שקיבוץ בארי מנסה לאסוף את שבריו, עיניי כולנו נישאות לקיבוץ מנרה, על רכס רמים, שבתיו מופגזים ונהרסים באינטנסיביות מחרידה, ותושביו גולים בארצם, ללא ידיעה מה יעלה בגורלם.

אחת מהתוכניות הטלוויזיה שסקרה את קיבוץ מנרה, כפני מדינת ישראל שאיבדה את הצפון, נלוותה לאחד מחברי כיתת הכוננות בן המשק, שהביא את צוות הצילום לבריכת השחייה של הקיבוץ, צנועת הממדים, שמימיה עמודים עכורים, והדשא והצמחייה סביבה הרוסים ויבשים.

לפתע אמר חבר כיתת הכוננות, זאת הבריכה הידועה, מנאום הבחירות של מנחם בגין, בשנת 1981, בפני תושבי קריית שמונה, בו הוצג הקיבוצניק ממנרה: " מתנשא שמדבר מתוך מדשאות בריכת השחייה כמו מיליונר אמריקאי." (ציטוט מכתבה על הבריכה)

הנאום הזה, מסמל את קו פרשת המים, בה הקיבוצים, איבדו את מעמדם כחלוצים, והפכו למייצגי הקרע שהלך ונפער בין ישראל הראשונה והוותיקה, לבין ישראל השנייה. הסמל הזה נישאר חקוק בתודעה הישראלית, כדימוי המשרת פוליטיקה משסעת ומפלגת, זאת הקיימת ונוכחת גם בימים אלה.

לבטח תשאלו, מה זה קשור לספר של נתן שחם?

נתן שחם, נחשב לסופר הקיבוץ, מסופרי דור תש"ח. בשעה שבחרתי לקרוא באחד מספריו, קירות עץ דקים, הבטתי על הפורמט הצנוע של הספר שיצא בהוצאת עם עובד, ועל התאריך הדפסתו, 1977, המועד שבו התרחש המהפך הגדול, ומפלגת העבודה הפסיקה להיות מפלגת השלטון.

כעת ציפתי שהספר הזה, כנבואה עתיקה, יאמר היכן טעינו? כמו צופן רחוק שכעת עשוי להתפענח.

הספר הצנוע ובו בעת המופלא, מספר על שלושה חברי קיבוץ (שני חברים וחברה אחת), בשלוש תקופות שונות של חייהם ובשתי תקופות שנות של המדינה.

הסיפור הראשון, א/ק קאירו סיטי, עוסק בימי הקונגרס הציוני ה-21, שנערך על רקע הספר הלבן וסמוך לפתיחת מלחמת העולם השנייה, אליו נשלח אחד מחברי הקיבוץ, הנחשב לדור הצעיר של ההנהגה.

זהו סיפור רגיש בין צעיר המתחבט לגבי שליחתו כחלוץ, על רקע חייו האישיים. הוא נשוי, אך מאוהב בחניכה שלו, שבגיל 19, נושאת על גבה את התרמיל, ויוצאת לשליחות חינוכית, להדריך קבוצות הכשרה של חלוצים צעירים בפולין המתארגנת, לקראת עלייה לארץ.

בפרידה שלהם בתחנת הרכבת, גואה המתח באוויר, לא רק אהבה עצומה ואסורה נוכחת, אלא, המלחמה העומדת לפרוץ, ומהחשש הגדול שהגבולות יסגרו, והיא תישאר מנותקת ואבודה.

הוא כותב לה מכתבים, שלא ניתן לשלוח אותם, מספר לה על חייו, באונייה שבאמצעותה הוא יחזור אל הארץ, הסיפור האנושי מסתחרר בסופה העולמית.

הסיפור השלישי, (על השני המצוין, דלגתי בבקורת) מספר על חבר קיבוץ שהיה אדם מרכזי בקיבוצו. כעת חלפו השנים והוא הגיע לגיל השלישי. הוא נדחק מענפי החקלאות, לעבודה סיזיפית בקו היצור של המפעל. באספות הקיבוציות, הוא אומנם משמיע את דבריו, אך מתייחסים אליו כזקן לא רלוונטי התקוע בעברו.

עם הגיעו לשנתו השבעים, בניו רוכשים עבורו כרטיס טיסה, לארצות הברית, שם הוא נפגש עם מכיריו, היהודים שעשו את דרכם לכיוון ההפוך, לקפיטליזם האמריקאי. לקראת סופו של הטיול הוא מכיר אלמנה אינטלקטואלית והומניסטית, ומתאהב בה, בסוג של אהבה רוחנית מאוחרת, למה שמייצגת גישתה הספונטאנית החושפת אותו לנופיה הפראים של ארה"ב, באמצעותם הוא נזכר בנופי ילדותם ובחייו, שהייתה בהם הקרבה לא מתפשרת המלווה באידאולוגיה נוקשה, כמו שהיה הקיבוץ, הניסוי האנושי הגדול ביותר בעולם, שהיו בו כשלים, לצד הצלחות, כי בסופו של דבר הקיבוצים היו הפרויקט היפה והיעיל ביותר של הציונות.

ספר רגיש, עם שפה נפלאה, המתאר בדייקנות ובמורכבות, שלושה גיבורים באודיסיאה הקיבוצית. המתאר בעדינות אהבות גדלות, קטנוניות אנושית, ולצידם אידיאולוגיות גדלות, שחלקן היו בלתי אפשריות. חובה לקרוא, כספרות יפה וכטקסט מעורר מחשבה, לקיבוצים המיצגים כעת בימים של אפלה, את הטרגדיה והתיקווה הישראלית.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על קירות עץ דקים - ספריה לעם #236