משפחה זה תמיד משהו מורכב, תמיד יש משקעים שנמצאים ועולים באמוציונליות ברגעים הכי לא מתאימים, האהבה והאנרגיה בתוך משפחה זורמת אחרת מאשר כשאנחנו עם חברים שגם הם סוג של משפחה. עם השנים הבנתי שאנשים סוחבים אתם משקעים שקשורים למשפחה ובעיקר הם תקועים על הרגע בו מילים נאמרו בלהט או חיבוק בכי בלתי נגמר. האם באמת דם סמיך ממים. בעלילה יש אהבה למשפחה שרובם היו בה בניתוק וכל אחד חי בקצה אחר. אבל היה עדין חוט מקשר ביניהם וכנראה גם אהבה גדולה כי הגילוי על פני הטיוח הייתה האופציה השווה ביותר ללכת עליה וזה אמר הכל.

היא הייתה אחותו האהובה, הוא היה אחיה החתיך והחכם שגר בסוף העולם או בקצה העולם בגרינלנד בתחנת מחקר ששם השלג ואיתני הטבע שלטו בכיפת מצב הרוח.
כשהודיעו לה שמת ליבה פעם בחוזקה מאהבה וגעגוע עד שעזבה הכל ונסעה עד לקצה העולם לגלות מה קרה לו. הרציונאליות שלה בעבודתה כבלשנית חוקרת שפות לא אפשרה לה לעלות על בועת מרשמלו ולדמיין מה קרה לו. כי עד שאין הוכחות מוצקות שהיא תוכל לראות בעיניים היא לא תאמין לאף אחד שאחיה מת סתם. בנוסף אחיה חקר ילדה שמצא בשלג והוא והמדענים שם הצליחו להחיות אותה. וזו הייתה אמתלה נפלאה בשבילה כחוקרת תרבויות לנסוע גם כדי לעבוד ולדבר עם הילדה ולנסות להבין איזו שפה היא מדברת ולתקשר אתה.

לקח לי זמן להיכנס לעלילה, היא נרקמה מאוד מאוד לאט. זה הרגיש לי בהתחלה כמו לראות סרט טבע על משלחת לאנטרקטיקה או סיפור רצח סקנדינבי בלי תנודתיות בגלל אופי ערים שגרות באזורים של שלג שנערם ללא רחם. והשיגרה שלהם גם היא שונה, סוודרים עבים ובגדים תרמיים וכיסוי תמידי מכף רגל ועד ראש כולל משקפים. צריך ללמוד לחיות בשלג כשהרכב הוא אופנוע שלג או מזחלת וחייב תמיד לקחת אתך מכשיר קשר למקרה שתהיה מפולת או רוחות מזיקות.

ברגע שנכנסתי לעלילה זה היה כמו רכבת הרים, בלתי אפשר להפסיק לקרוא עד הסוף. כמובן שהיה טיוח, היה גם אגו של מדען , אלימות, רצח, הישרדות כמעט בלתי אפשרית, סוף לא יאומן עד כדי הזיה, והקטע עם הילדה היה סוחף. הספר הותיר אותי עם חיוך, כמעט האמנתי לכל מילה שבו הרי מבחינה מדעית התופעה המסתורית בספר לא קיימת אך לחלקיק שנייה נראתה אמתית. ולמרות שסיימתי כבר לפני חודש הוא עדיין נשמר חי ונושם וזה אומר הרבה.

#
רק לקראת סוף הספר המרתק הזה, הבנתי שהוא סוג של מדע בדיוני. למעשה הוא מקוטלג כספר מתח והוא באמת מותח, לפעמים מאד. אבל לא מדובר במותחן רגיל, עם תעלומה, בלש וגוויות. גוויות יש בספר הזה לא מעט. חלקן עתיקות ממש, חלקן טריות, אבל רק מיעוט מבוטל מהן נרצחו בידי אדם. יש בו תעלומה שגם היא לא בדיוק מעשה ידי אדם – אקלים שיוצא משליטה. יש בו מדען מטורף מבדידות ומשאפתנות, יש לו עוזרת שלא שואלת שאלות ויש גם שאלות אתיות, שאין עליהן מענה, בינתיים.

גיבורת הספר, ואל המספרת את הסיפור בגוף ראשון היא תאומה. אחיה התאום, שהיה מדען אקלים, מת במעבדה מבודדת באיזור הארקטי, לפני התחלת הסיפור. תאומתו, הבלשנית של שפות נורדיות מתות, סובלת מרגשי אשמה (וגם מאגורפוביה, מאקזמה, מתלות, מרגשות מעוכבים ומגירושים מכוערים) היא מוזמנת על ידי המדען הבכיר באותה תחנת-מעבדה ארקטית לנסות ליצור קשר עם ילדה שאף אחד לא מבין את שפתה. ואל מגיעה למקום ונשאבת לתעלומות ולצורך ליצור קשר עם הילדה, המדברת בשפה שאיש לא מכיר.

עד כמעט סוף הסיפור קיבלתי את מה שסיפרו לי כאמין (עם הסתייגויות קטנוניות לא רציניות) סוף הסיפור מופרך באופן קיצוני. בניגוד לסיפור עד אז, פרנזיק לא הצליחה להתמודד עם הסוף באמינות. הסוף שאחרי הסוף ה"מה קרה אחר כך" לא היה חסר אמינות באופן כה קיצוני כמו סוף הסיפור, אבל בכל זאת, למרות שהוא מספק קשירת קצוות פתוחים, הוא במידה רבה לא סביר.

למרות ההסתייגויות שפירטתי, הספר לא רק מעניין ומותח, הוא גם מעלה שאלות רלוונטיות כמו זיהום איזורי המחייה של בעלי החיים עם שלל פלסטיקים ממקורות אנושיים שונים, שמוצאים דרכם לקיבתם של בעלי החיים והורגים אותם בייסורים. ואירועי אקלים רצחניים, שיצורים חיים לא יצליחו להתמודד איתם. זה ספר כתוב היטב שכמעט לכל אורכו אפשר להזדהות עם מה שנאמר בו.

גם אנשים הנרתעים ממדע בדיוני יכולים לקרוא את הספר הזה ללא חשש. הז'אנר הזה עלה בדעתי רק לקראת סוף הספר בזכות נתונים שוליים שבשוליים. רוב הסיפור נקרא כתיאור ריאליסטי, ומגובה בידע המדעי העכשווי. זה ספר שונה ומרתק, ואם יגעת (קראת המון ספרים בינוניים) ומצאת (ספר מקורי ושונה) - תאמין.

1/2

כשקראתי את גב הספר, הייתי בטוח שאני הולך לקרוא ספר מדהים. הרעיון היה יפה ומעניין. אבל הביצוע... הסיפור מתפזר ולא ממוקד, הרקע המדעי - קלוש מאד ולא אמין. בקיצור - מאכזב מאד. למצוא ילדה שהייתה קפואה בקרח מאות שנים ושחוזרת לחיים ומתפקדת... למה זה אפשרי? אין הסבר. האם זה אפשרי - ממש לא בטוח. אבל הסופרת רקמה עלילה מסביב לרעיון, הוסיפה קצת אנשים מוזרים בקצה העולם ומזג אוויר קשה, ויצרה ספר. לטעמי - לא טוב.

בחלק הראשון לא הצלחתי להבין האם אני קורא רומן פסיכולוגי של מדענית דיכאונית או רומן הרפתקאות בגרינלנד, החלק השני הבהיר את הרומן כעלילת מתח במרחבים הקפואים של גרינלנד.

חוקרת שפות נורדיות עתיקות מוזמנת לגרינלנד כדי לנסות לפענח שפה של ילדה שקפאה לפני שנים הופשרה וחזרה לחיים.סיפור יפה עם גלויים מפתיעים,ממליץ

״הסודות שהקרח שומר״-אריקה פרנזיק



הוצאת הכורסא

333 דף



ואלרי (מרואל) צ׳סטרפילד שמספרת בגוף ראשון, היא ד״ר לבלשנות של שפות ובעיקר שפות נורדיות מתות.

היא לא אוהבת לטוס למקומות זרים ולוקחת תרופות עבור זה. היא אוהבת את הקיבעון הסטטי בביתה או מול התלמידים שלה.

אחיה התאום אנדי, ד״ר מומחה במדעי האקלים, טס לגרינלנד לחוג הארקטי לעזור למנחה שלו באוניברסיטה, וואייט, שהחיבה ביניהם היתה קרובה מדי.

אנדי נהרג במקום עבודתו. לא ברור למה יצא מהמעבדה עם תחתונים בכפור של מינוס 35 מעלות.

מה קרה שם?



שנה אחרי, וואייט מבקש מואל להגיע למקום, שמוצב בטארארמיוט, אי לא מיושב מול חוף הצפון של גרינלנד, כי נמצאה ילדה קטנה בת 8 קפואה ומסתבר שהיא חיה ומדברת שפה שהוא לא יודע.

ואל מחליטה להגיע ונפרדת מאביה, ד״ר לחקר האקלים בעברו שתמיד העדיף את אנדי על פניה והוא דורש ממנה שתגיע לשם ותחקור, אחרת אין לה למה לחזור.

הוא גם מביע את חששו מוואייט שאותו אף פעם לא אהב.



ואל מגיעה לשם. יחד עם נורה וראג׳יב, ראג׳, שיעבדו במעבדה.

וואיט מגיע עם ג׳ין, עובדת שגרה שם שמתקנת ומבשלת ולורח את ואל לסיבוב היכרות עם הסביבה.

הכל שלג ועוד שלג וקרחונים. מקום עם תחושת אינסופי, ומקום מבודד מאד שרחוק מבני אנוש עשרות קילומטרים.



היא מכירה את הילדה.

אחרי 9 שבועות של חוסר הבנת השפה שהיא מדברת, היא אומרת לואל את שמה: סינגריד.

ילדה עקשנית מאד, פטפטנית, לא רוצה להתרחץ ומציירת ציורים מוזרים.

ככל שהספר נמשך, המתח עולה על גדותיו ואז אי אפשר להפסיק לקרוא!!!! והספר דבוק לידיים.



וואו!!!!!!

לא יכולתי להוריד את הספר מהידיים. תוך יומיים סיימתי אותו.

תחושה של רצון עז לדעת איך ולאן הכל מתקדם, משהו מבשר רעות ואני רוצה לדעת מה.

משום מה המוסיקה שהכי מתאימה למתח שנבנה ומתפשט בכל סיב גופי זו היצירה:

Carmina Burana-O Furtuna



נפלא!!!!!

מומלץ!!! מאד!!!

כשפרוזה מותחן פסיכולוגי ומדעי מלהטטים להם בערבוביה בספר אחד בתרגום מושלם יוצא הספר : הסודות שהקרח שומר .הספר שיקרר לכם את הקיץ .
ואל צ'סטרפילד היא בלשנית שחוקרת שפות נורדיות עתיקות . היא מתגוררת לבדה ומתמודדת עם חרדות ודיכאון ונוטלת כדורים פסיכיאטרים שמקלים עליה .
אחיה התאום אנדי חוקר תופעות אקלים ומתגורר באי מול חופיה של גרינלנד .
באחד המחקרים שחקר עם שותפו ואייט הוא מוצא את מותו והיא הופכת לתעלומה של אחותו .
ואייט יוצר קשר עם ואל במטרה שתסייע לו לפתור את תעלומתו שלו עם ילדה שנמצאה באי והופשרה מתוך קרח רק שהילדה דוברת שפה שהוא לא מכיר ומבקש ממנה שתסייע לו להבין אותה .
ואל מתלבטת ומחליטה ברגע האחרון שתסייע לו ולו בשביל לחקור מקרוב את מותו של אחיה.
היא חוברת לואייט ולצוותו נפגשת עם הילדה ומנסה לדובב אותה אך לא מצליחה להבין את שפתה .
הילדה מתרחקת על אף ההתקרבות של ואל ביחס מכיל ומלא אמפטיה אל מול מצוקותיה .
היא בונה סביבה חומות של תקוה והילדה מתחילה לדבר וחוזרת על כמה מילים שוב ושוב אך ואל לא מבינה את משמעותם ...מהם המילים שחזרו שוב ושוב מפי הילדה ? ומי היא בעצם הילדה ?
מה היא מנסה לומר לואל במילים אלה? ואיך מתקשר מותו של אחיה אנדי לילדה שנמצאה ?
דברים מסתבכים ושעון החול יורד ואוזל ויש את הסודות שתגלו אם תקראו שהקרח שומר ....
העלילה נעה באיטיות ושומרת על מתח לאורך הסיפור המרתק , הדמויות העגולות מקדמות את הסיפור ומעניקות לו עומק ועניין ולי הקוראת הרבה הנאה זאת חוץ מהכריכה שמגנטה אותי מסקרנות להעלות אותו מערימות הממתינים שמצפות לי . לאוהבות ספרי הפרוזה והמתח הספר הזה בשבילכם .