ביקורת ספרותית על יקירי המנוול מאת וירז'יני דפנט
ספר טוב

---

cher connard

"יקירי המנוול"- סיפורו של אוסקר ז'איאק והתכתבויות שלו לאורך הספר עם רבקה לאטה , בעקבות התלונות של העוזרת שלו (סוכנת ספרותית) זואה קטאנה שהטריד אותה והרס לה תחיים. הפרשה מתפרסמת ברשת כמו בריטני ספירס בהתקף מנייה בשדה קוצים, אחותו קורין שלוקחת את צד זואה המסכנה, גרושתו וביתו קלמנטין המרוחקות מאוסקר האלכוהוליסט המסתגר הבכיין. לאורך הספר פורצת מגפת הקורונה והחיים עוברים לרשתות הספר ללא עלילה, והעלילה שכבר קיימת מתנהלת בשתי מישורים- ההתכתבויות של אוסקר והשחקנית באמצע החיים והקרירה רבקה לאטה, בעיקר סביב גמילתם המשותפת מסמים ואלכוהול של השתיים וסביב הפרשה , והידרדרותה של זואה קאטנה מסוכנת ספרותית של אוסקר, לפגר על המוקד ברשתות, שם תוקפים ומקללים אותה והיא מגיעה למחלקה סגורה.
תחילת הספר זוכה אוסקר לכינוי "יקירי המנוול " מרבקה לאטה, אחרי שהיא פונה עליו והם מתחילים להתכתב. היא אומרת לו שתשלח את אחד 'הגורילות' שיצאה אתם להוריד לו בכפית את העיניים עם יפרסם שהם מתכתבים. יש אקספוזיציה על חייו של אוסקר- 'סופר הפועלים' שבה מהפריפריה לפריז וזוכה להצלחה כסופר. ילדותו עם הורים מזניחים ומתעללים ואחותו קורין הלסבית שלא שמה עליו והרביצה לו בילדותו.
הכול מתפוצץ שזואה קאטנה, העוזרת שלו לשעבר מפרסמת ברשתות שהוא התעלל בה מינית. זה נכון שאוסקר איים לעזוב את ההוצאה ואמר או היא או הוא, לאחר שחיזר אחר זואה ורצה לשכב איתה. היא סרבה ועזבה, והכול מתפרסם ברשתות, מה שמפתיע שאוסקר מתפרסם ומוכר פי 3 יותר מהרומן החדש שלו בעוד זואה קטאנה מגיע למחלקה סגורה.

"מה שחוגגים כשגבר אונס אישה, כשהוא אונס אותה טוב טוב, הוא תמצית הפטריארכיה: להוריד את העוצמה על הברכיים באמצעות שיטות אוויליות וחולניות. (ע"מ 23).

זואה בסטטוסים ה'פמיניסטים' שלה שופכת את חמתה ומקבלת צרורות מגברים גולשים- חברי 'התנועה לשחרור הגבר'. היא מודעת ופוחדת לחיות בעולם שלא תופסים גברים שרוצחים אישה ומקסימום הוא מקבל קהל שבוי וסלחני במשפט לאחר שרצח מישהי.

אוסקר בפרוץ הפרשה מסתגר וכותב לרבקה, היא קוראת לו סוטה נרקיסיסט ושופכת את חמתה על מחסום הכתיבה שהוא נתקל בה. הוא בלב ליבו מתנער מאחריות, רוצה להחטיף סטירה לזואה וחושב לעצמו שה
ME TOO זה נקמתם של הכלבות .
אוסקר בתחילת הספר עוד לוקח סמים, אלכוהול ותרופות הרגעה, גם אני בראשית שנות ה-20 של חיי העברתי את הזמן ככה. רבקה לאטה בתחילת הספר לא עובדת, היא חסידה של סמים (בעיקר הרואין, קראק שזה כמו טלויזיה והרואין שזה כמו ספר טוב).
כל פרק נפתח בסטטוס של זואה קאטנה, היא מזכירה את ואלרי סולאנס "מניפסט החלאה"- איך לעקר את המין האנושי מגברים...
בנות מתנכרות לה וגברים כותבים לה 101 קללות. קורין, אחותו של אוסקר מתכתבת איתה ונהיית חברה שלה (ובהמשך גם רבקה לאטה).
אוסקר מחליט ללכת לקבוצת 'אלכוהוליסטים אנונימיים", מפסיק לכחת סמים ואלכוהול והוא ורבקה לא מפסיקים להתכתב על זה, בחלק הכי משעמם בספר. אולי אני יקח? לא תהיי ילדה טובה, לכי גם את לקבוצות?, זה חלק מהחיים, מהפרסונה, החיים יותר טובים בשליטה...
וידה ידה. תוך כדי ההתכתבויות הצדקניות האלה, אני לקחתי לשתות כמה דרינקים!.
לקראת אמצע הספר בורח אוסקר מכול ההמולה לנופש בכפר ורבקה ל'רסרדקצייה של הסרטים שלה" בברצלונה. הכול מתנדף, הקורונה פוצחת , פריז מתרוקנת והאפוקליפסה באה!.

אוסקר פוקד את קבומת התמיכה מדי יום, תחילה בזום. אני לא אוהב קבוצות תמיכה- אנשים זרים שפועלים לפי האינסטינקט שלהם והמנטרה הריקה מתוכן של הקבוצה.
אוסקר מארח את ביתו קלמנטיין , אין להם על מה לדבר והוא מרחם על בני דורה (לא יודע מה להגיד לה- את בונה את עצמך מסלפים? בניגוד ללימודים ועבודה של דורו).
מעלליהם באותו סוף שבוע מסתיים בסרטון טיק טוק שביתו מצלמת עם בן דודה, קופצים על המיטה ואוסקר האב פתאום נכנס לחדר בבהלה וצורח (ללא ידיעה, תוהה מה הם עושים שעות בחדר).
יש סגר, ומי שעוד יוצא יקבל מהמשטרה הדואגת קנס בן מאות יורו וכולם במסכות.

"אצלי בבית אף אחד לא שש להגיד שהיה יותר טוב בעידן שלפני הטלוויזיה, כשקולם קפאו מקור ומתו מרעב ומשעמום"(ע"מ 133).
רבקה משיבה לתיאוריות אחרית הימים בזמן הקורונה של אוסקר והם החברים הכי טובים.

"אני רוצה להגיד לקולנוע דבר אחד: אותי ואת המיניות שלי כאישה מדוכאת לא מעניין שהסעודה נראתה יפה יותר ששתקנו. אני לא טפילה, אני המנה העיקרית.

"המסיבה הזאת נחגגת דרך הגוף שלנו, אבל חלילה לנו לקחת בה חלק. רוקדים עלינו, לא איתנו. אנחנו אף פעם לא שותפות. תמיד טרף או קורבן". (ע"מ 142).

זואה קאטנה משלחת רסן על תעשיית הקולנוע הנשלטת ע:י גבר לבן וכותבת שעדיף טיפול באנס מאשר להביאו לידי שופט, בחברה הדפוקה שהיא חייה.

בהמשך אוסקר יוצא לחופה בוו'ז ורבקה נוסעת להתאוורר בברצלונה פעם נוספת. היא חוזרת לשחק אחרי זמן מה ואוסקר בשובו לפריז מכיר את קלרה.
בסטטוס של זואה היא מפרסמת שהיא במחלקה סגורה וכמה היא שונאת פסיכיאטרים וחולים. אוסקר מהרהר (במסגרת הצעד ה-8 בתוכנית אנונימיים) לבקש ממנה סליחה.

בסוף הסיפור יפגשו שלושת הדמויות המרכזיות ו ספוילר!
אימות בלתי נשכח עם יריקה בפרצוף בסופו.

"יקירי המנוול" מסכם את עולם חיינו, בעולם שאחרי
ME TOO
והקורונה. לפי הספר- הרשתות החברתיות הם שדה קרב אחד גדול שמנהל את חיינו. הספר שנכתב ע"י
זונה, קורבן אונס ומחברת ספר התאוריה על מיניות פורץ הדרך
KUNG FU PANDA
-דפנט, אשר חובטת בפמיניזם בתור תיאוריה אופנתית ריקה מתוכן לאורך "יקירי המנוול".

"קורבן התעללות תמיד אשם, לא רק כי הוא הניח לזה לקרות, אלא בעיקר כי הוא לא ידע למצוא דרך אחרת"
(ע"מ 167-166).
*מסכם את הווי הדמויות, לא מסכים אישית.

ספר מעולה , מחכה בציפייה לתרגום חדש של דפנט.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על יקירי המנוול