הביקורת נכתבה ביום שני, 15 בינואר, 2024
ע"י dina
ע"י dina
זה מצחיק איך ספר שהוא הכי *לא* כזה שאפשר לשים אותו תחת קטגוריית ספרי ה- feel good, יכול להיות כל כך טוב. כזה שכל מילה בו מעקצצת אותך, וגורמת לך לזוז בחוסר נוחות.
כמו הספר הזה.
ג'יוואן, נערה בת למשפחה הודית ממעמד נמוך, אשר חיה במקום שנחשב שכונת עוני, אלא שצמד המילים הזה, שכונת עוני, עושה חסד למקום. המקום כל כך עלוב, התחתית של התחתית. אבל זה גורלם של כל מי שגר בשכנות אליהם, ג'יוואן לא מרגישה שהיא יוצאת דופן מהבחינה הזאת, אבל היא- יש לה תוכניות לגמרי אחרות לגבי עתידה. היא שולטת בשפה האנגלית, לא דבר של מה בכך במקום ממנו באה, וזה גם מה שיקנה לה יתרון, ויגרום לה לעזוב את לימודיה בבית הספר התיכון בו לומדת, ולצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. היא מוצאת עבודה ברשת גדולה, בקניון החדש שנפתח. הקניון הזה על אורותיו המנצנצים, הזוהר המתעתע, מייצג את כל מה שהיא לא. אבל השהות שלה בתוכו בזמן העבודה הוא מעין בועה מבודדת ולו לכמה שעות מהחיים האמיתיים שם בחוץ, שאין בהם לא זוהר ולא כלום מלבד מלחמת קיום יומיומית.
ערב אחד, כשהיא חוזרת ממשמרת ערב, היא עדה לפיגוע טרור המתרחש ברכבת והביא למותם של אנשים. היא מעלה פוסט בפייסבוק ובו מרמזת על התנהלות כושלת של הממשלה. ובו ברגע חייה מקבלים תפנית, ומתחילים במחול של סחרור מטורף. היום בו היא נאסרת באשמת ביצוע הפיגוע, הוא הרגע הלוקח אותה לכיוון אחד, והכי לא זה שחשבה שתגיע אליו.
מייגה מג'ומדר, שזהו לה ספר ביכורים, מכניסה את הקורא לא רק אל עולם כל כך שונה בתכלית, היא מצליחה להמחיש תיאורי אווירה בצורה כל כך ברורה ואמיתית, כן, אלו בדיוק התיאורים שגרמו לי לזוז בחוסר נוחות על הכיסא.
אנשים שדרך התנהלותם היומיומית היא של שוחד והתנהגות מסואבת, שזו להם התנהלות הכי טבעית, או סתימת הפיות שגם זו נחשבת להתנהגות נורמטיבית ואנשים מצייתים לה, אם בצורה טבעית, או כזו שנכפית להם באיומים.
יותר מכל, וקודם כל זה ספר על יחסים. יחסים בין אנשים, בין חברים, וגם כזה המפרק את המושג חברות ומרכיב אותו מחדש באינספור אופנים. מה אנשים יעשו למען עצמם בזמן שהם לא רק דורכים על חבריהם, הם גם מסובבים את הרגל, עד לרמיסה מוחלטת, כמעט מחיקה.
שם הספר- בעירה- ולא רק כשם, אלא כפעולה המתחוללת אצל הקורא.
אז ספר שהוא גם עוכר שלווה וגם מצוין, יכול להיות?
כן, ועוד איך.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina
(לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה, אוהבת לקרוא.
|
|
dina
(לפני שנה ו-7 חודשים)
ראובן, מוכר מדי לצערנו.
|
|
dina
(לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה, דן. זה מעניין לקרוא על כל הנושא הזה.
|
|
dina
(לפני שנה ו-7 חודשים)
מורי, לא בשבילך. ראה, הוזהרת :))
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני שנה ו-7 חודשים)
סקרנת.... יפה
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-7 חודשים)
דינה
סקירה מרתקת. לא שמעתי על הסופרת הזאת. מה שאת כותבת על הניגודים העמוקים בין חיי המעמדות הגבוהים והמבוססים כלכלית לבין תנאי הקיום המחפיר של דלת העם עוברים כחוט השני בלא מעט ספרים של סופרים הודים כי הם משקפים מציאות שצריך לראות כדי להאמין... אני משער שהואיל הסופרת היא ילידת כלכותה (קולקטה) במערב בנגל, הטרור אליו היא מתייחסת הוא טרור המגיע מהצד השמאלי הרדיקלי של המפה הפוליטית. מדובר בתנועה הנקסליטית - תנועה מאואיסטית אלימה שהיתה פעילה במערב בנגל ובמדינות נוספות. במערב בנגל השלטון הקומוניסטי מרקסיסטי הצליח לדכא אותה, אך היא המשיכה לפעול במדינות השכנות. בכלל ההסטוריה הפוליטית של מערב בנגל רוויה במאבקים פוליטיים שגלשו למעשי אלימות.
|
|
מורי
(לפני שנה ו-7 חודשים)
מעניין מה שכתבת.
|
|
ראובן
(לפני שנה ו-7 חודשים)
מה זה מוכר...הטרור
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת