ביקורת ספרותית על שרלוק הולמס הטוב שבטוב מאת ארתור קונן דויל
ספר לא משהו

---

הסיפורים שבספר מסופרים על ידי ידידו הוותיק והטוב של שרלוק הולמס, מר ואטסון.
ואטסון הוא יד ימינו של שרלוק אוסף עובדות וראיות מהשטח וגם מסייע לו בכל אשר יבקש ממנו וכל זאת לפתור פשעים, העלמויות מקרי הונאה ועוד.
ואטסון מעריץ ומוקיר את שרלוק . שרלוק מצטייר הוא דמות של הג'נטלמן הבריטי היהיר .
הספר בנוי בתבנית אחידה : הצגת המקרה והמשימה על ידי האדם שמבקש את עזרתו. הפרטים הראשונים שדולה שרלוק מבעל העניין , ואח"כ המאמצים של שרלוק לפענוח התעלומה (לנסוע למקום הספציפי) ולבסוף הפתרון הקסום שבנוי על היגיון והסתכלות על פרטים ) של שרלוק והתשבחות שמגיעות לו.
הספר הוא ארכאי, לא מתאים לתקופתנו. הנסיעה ממקום למקום בכרכרה או ברכבת. אין טלפונים (דבר שהיה מזרז את פתרון התעלומה). הלך הקסם של פעם.
בספר יש את הציורים שהופיעו במהדורה הראשונה.
אני חושבת שהצלחת הסיפורים הבלשיים האלו בעבר (היום כבר הם ישנים ונאיביים מדי ) בגלל האפשרות שניתנת גם לקורא לנסות לפתור את התעלומה/אתגר גם בעצמו , אבל בסוף מתגלה שלבלש יש נתון מסוים שלא ידוע לקורא ובאמצעותו פתר כמטה קסם את החידה.

» ביקורות נוספות של תמיד קוראת
» ביקורות נוספות על שרלוק הולמס הטוב שבטוב