ביקורת ספרותית על מסכות נשים מאת פומיקו אנצ'י
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 20 בנובמבר, 2023
ע"י בנצי גורן


"אין לי ענין בבעלות על נשים. לא משנה כמה יתאמץ, גבר לעולם לא יוכל להבין את המזימות הנשיות הנרקמות לאט ובשקט מאחורי גבו. כך זה גם עם ילדים. הגברים הפכו את הניאוף לפשע והמציאו את חגורת הצניעות על מנת להבטיח שהילדים שילדו נשותיהם יהיו אמנם שלהם. במשך אלפי שנים סובלים הגברים ייסורים שאין לתאר בגלל הספקות האלו ובסיכומו של ענין, הם לא הצליחו לפענח ולו סוד נשי אחד."

עמ' 207.

כפי שמעיד שמו של הספר, הוא עוסק בנשים. העלילה מתרחשת ביפן של שנות ה-50 של המאה הקודמת וכבר מן העמוד הראשון בספר מתבררת לנו מהות השם: כל פרק נקרא על שם מסכת נשים אחרת בתיאטרון הנו המסורתי. יש ביפן כמה צורות של תיאטרון, הנו היא הצורה עתיקה ביותר והיא מעוגנת עמוק במסורת היפנית. כל מי שטייל ביפן וביקר במקדשי השינטו הרבים ברחבי המדינה, לבטח זוכר כי בימת תיאטרון הנו היא חלק אינטגרלי ממבנה המקדש.

היפנים הם חובבי מינימליזם והדבר בא לידי ביטוי בדברים רבים הקשורים בתרבותם: בין אם זה בסידור הפרחים המסורתי שלהם (איקיבנה), בתפאורה על בימת התיאטרון ובכמות האוכל בצלחת. כך גם בספר זה: העלילה מינימלית ואינה מסובכת במיוחד, הדיאלוגים בין הדמויות קצרים וענייניים אך מתחת לפני השטח יש עושר גדול מאוד. זה סיפורן של 3 נשים ושני גברים ומערכןת היחסים ביניהן. זהו סיפור על אהבות אשר חלקן ממומשות ואחת הנשארת כאהבה אפלטונית. יש בספר קריאת תיגר על מעמד הגברים בחברה היפנית באותן שנים והרבה מאוד אלגוריות על דמויות וסיפורים מתיאטרון הנו וכן מהקאנון הקלאסי של הספרות היפנית (בעיקר "מעשה גנז'י" מאת שיקיבו מורסקי).

אני מכיר היטב את התרבות היפנית וגם כמה וכמה סופרים והספר הזה הוא בהחלט שונה ובמידה מסוימת מאתגר. אני עליו ממליץ במיוחד לכל מי שיש לו ענין בתרבות יפן ומי שאין לו ענין בזה, ספק גדול אם הספר ידבר אליו למרות שענייני אהבה ויחסי גברים ונשים הם בסופו של דבר ענין אוניברסלי.

אחרית דבר של המתרגמת הוא פרק מאיר עיניים וצר לי שגם עתה, כמעט 30 שנה לאחר שהסופרת הלכה לעולמה, לא תורגמו ספרים נוספים שלה. אני מקווה כי תימצא הוצאת הספרים שתיקח על עצמה את הפרויקט הזה.

אין זו הפעם הראשונה שאני קורא תרגום של פרופסור מיכל דליות בול העוסקת בחקר תרבות יפן והיא עושה עבודה מדהימה בהנגשתה לקהל הרחב.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן (לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה PF, אמתין לחוות דעתך.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה בנצי, רשמתי לפניי
בנצי גורן (לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה חני.
חני (לפני שנה ו-9 חודשים)
סקירה נפלאה על אחת הארצות המרתקות.
בנצי גורן (לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה אלון.
אלון דה אלפרט (לפני שנה ו-9 חודשים)
אחלה. ולמי שזקוק למעט אסקפיזם יפני - ״הסמוראית כחולת העין״ בנטפליקס זה פיתרון ביניים לא רע (בניכוי סקס ואלימות, אבל מצויירים. לי זה היה בסדר)
בנצי גורן (לפני שנה ו-9 חודשים)
כרמלה, אמתין לחוות דעתך.
בנצי גורן (לפני שנה ו-9 חודשים)
אנקה, אני חושב שיש הרבה אבל תמיד כדאי שיהיה עוד.
כרמלה (לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה בנצי.
הספר ברשימה שלי. חיזקת את רצוני לקרוא בו.
אנקה (לפני שנה ו-9 חודשים)
אתה צודק : באמת אין הרבה תרגומים לספרים מיפנית לעברית וחבל. יש להם ספרות מסקרנת וייחודית.
בנצי גורן (לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה סנטו, אני לא כ"כ מכיר את הוצאת אופוס אך מיכל דליות-בול עושה עבודה מעולה בתחום.
משה (לפני שנה ו-9 חודשים)
בנצי, ביקורת מצויינת. נתקלתי בספר מספר פעמים, פעם הבאה אקח אותו. עד היום לא קראתי אותו מכיוון שבדרך כלל הוצאת אופוס ידועה בתרגומים הגרועים שלה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ