ביקורת ספרותית על האחוזה - בעריכת נתן יונתן מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב

---

ספר נחמד של ב"ז.
למעשה התוכן שלו מזכיר מאוד את של בית קרנובסקי של אחיו הגדול, אבל יש בו חסרונות.

העלילה מתחילה בעץ המשפחה של ר קלמן, ולאט לאט מתפתחת למשהו באמת ענקי, ומזמן לא קראתי ככה רומן שנוגע בכלכך הרבה דמויות בצורה אישית. החל מהבנות של ר קלמן ויהודי העיר ועד לאצילים הפולנים של העיירה, ולמשכילים של וארשה. עיקר הסגנון מאוד פשוט, כלומר בניגוד לספרים אחרים שלו אין איזו אמירה או התייחסות מיוחדת לאיזה אופי וכד', ככה שאני מוצא איזה דפוס בד"כ עם אמירה שכזאת, הפעם מדובר בסיפור מסועף פשוט וטוב.
בכל אופן הספר עדיין בשביסזינגרי מאוד, ונהנתי בו מאוד.

(דרך אגב, יש המון המון חלקיקים אוטוביוגרפיים כאלה שמאוד שמחתי למצוא, כמו ויכוחים בין ההורים על דארווניזם מוסר וכפירה, ואפילו סיפורי שדים, שמאוד מזכירים מה שכתב באחד הספרים האוטוביוגרפיים בעניין האופי של הוריו וכל הויכוחים שלהם, ובכללי דמויות שמוצאות את עצמן מתחילות לכפור בתהליך שמאוד זהה לשל ב"ז בצורת החשיבה, ואפילו את המחשבות שלו על צמחונות שקראתי בכמה וכמה מקומות שכתב על עצמו, והכי הכי, זה טודרוס השען. אני אמנם לא בטוח ב100 אחוז, אבל אני כן קצת בטוח מאוד שהיה מישהו כזה ברחוב שבו הוא גר (קרוכמלנה, שגם הרחוב הזה די ראשי בעלילת הספר), שאגב חשף אותו אל הדעות האלה בענייני הדת שליוו אותו כל החיים.)

מה שקצת צינן אותי זה שהוא כתב את הספר בצורה כלכך רחבה וטובה, ואז פשוט כאילו דחקו בו לסיים עם איזה סוף. הספר נגמר בצורה מוזרה מאוד, והרבה דברים נשארים פתוח, ולא בצורה שאופיינית לסגנון הזה שישאיר דברים פתוחים בשביל העניין (אותו עניין שאני דווקא מאוד אוהב במוזיקה שבסופה היא פשוט נגמרת, בלי הכנה).
ואציין שהייתה תקופה שהייתה טענה כלפיו שהוא כותב בשביל למכור, ולא בשביל לכתוב אבל אני חושב שהספר הזה הוא לא מהמאוחרים שלו, ואולי עוד לפני שהיה עליו קונצנזוס בעניינים האלה.

התרגום טוב ומרגיש אותנטי.

בסופו של דבר חוויתי את הספר מאוד, רק שלא ידעתי שהספר יסתיים ככה בסיום לא סיום אבל שוין, זה עדיין בסדר.

(מסיים באיחול נחמה או כל דבר שיכול לגרום להכיל את הדבר הנורא ביותר שקרה במדינה וליד הבית שלי. מי יתן והכל פשוט ייגמר.)

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על האחוזה - בעריכת נתן יונתן