ביקורת ספרותית על ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל מאת ישי רוזן-צבי
ספר טוב

---

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

לא פעם אני שואל את עצמי, דווקא בימים אלה, מה בעצם הופך אותי ליהודי? מצד אחד, לא הרבה, מעט החגים שאנחנו חוגגים יחד עם המשפחה. מצד שני, קיים אצלי הרובד הלימודי, בו אני כמו אנתרופולוג, אוהב, לרדת לחקר סמלי החג ולהבין את המשמעויות הקדומות שלהם.

זה התחיל אצלי כילד, שגדל ליד בית הקברות היהודי הקדום, בית שערים, בו מערות קבורה רבות, חצובת אל בטן גבעות הגיר הלבן. לאחדות מהן, היינו מתפלחים, למשחקי מבוכים חשוכים. לעתים מבין הצללים, על קירות המערות, או על דופן ארונות הקבורה, נחשפנו לסמלים היהודים, כמו מנורה, או שופר, שלא רק מזכיר את המקדש, אלא גם את העובדה, שזהו כלי פלאי שבילדותי, הלכתי עם אבי לבית הכנסת, בחגי תשרי, בכדי לשמוע את תקיעות השופר.

חלפו שנים, ואולי בזכות אותם סמלים, חזרתי ללמוד טקסטים יהודים, מה שגורם לי מידי פעם להתעדכן במאמרים או ספרים, העוסקים בטקסים היהודיים, זה גורם לי להרגיש יהודי בדרכי שלי, דווקא בימים סוערים אלה, בהם הזהות היהודית שלנו מתנגשת עם זהותנו הישראלית.

ישי רוזן צבי, פרופסור ליהדות, כתב את הספר הנפלא, ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל. אין זה ספר כבד בשפתו או בהסבריו, שלא פעם, מאפיין טקסטים אקדמיים, אלא טקסט שכתוב ברהיטות ובצורה נגישה. הוא מתבסס על טקסטים המתארים את חגי ישראל לאורך תקופות שונות. על בסיסן, רוזן, מעמיד תזה מרתקת, שהחגים בהתפתחותם, בנויים כמו תל ארכיאולוגי, בו מספר שכבות מתקופות שנות, השפעתן ההדדית, עיצבה את צורת החגים הנוכחית.

דוגמה המדגימה את שיטתו של רוזן, היא שאלת משמעותו של השופר בכיפור וראש השנה. הטעם המקובל הוא, ששופר מעורר אותנו לתשובה, כי במקום שמיצינו את המילים, רק קול תרועת כלי ליטורגי עתיק כשופר, יכול להגיע למקומות להן לא מספיקות עוד המילים.

הסברו של רוזן, מקיף יותר, ומבוסס על הטקסט התנכ"י, ועל מקורות חז"ל, באמצעותם קובע רוזן, כי בשופר כמו בחצוצרה, השתמשו בתקופות המקרא ובית שני, באירועים שונים, חלקם שמחים ואחרים עצובים, ואף להזהיר בפני סכנה, ועל כן תקיעת השופר, מייצגת שני מצבים, הנעים ברצף שבין חרדה לשמחה. התקיעה, מסמלת את כניסת השנה החדשה, כאירוע משמח, אך מצד שני, גם את הדין בפני האלוהים, ולכן אנו זקוקים למי שילמד עלינו סנגוריה, וכאן תפקדו של השופר, העשוי מקרן איל, להוות תזכורת לעקדת יצחק, בה לבסוף הוקרב האיל. תקיעת השופר מייצגת את ברית האלוהים לעמו באמצעות, עקדת יצחק. הברית הזאת היתה כל כך חשובה בעולם העתיק, שהיא מופיעה בפסיפסי בתי הכנסת העתיקים, כמו בבית אלפה ובדורה אירופוס.

הסבריו של רוזן, משלבים טקסטים, עם סמלים יהודים עתיקים, כמו מטבעות מרד בר כוכבא, בהן לראשונה מופעים ארבעת המינים על פי שיטתו של רבי עקיבא. ולכן הספר הזה מרתק בהסבריו.

אפילוג

בהרצאה שאני מקים בנושא הסמלים היהודים של בתי הכנסת הקדומים, אני מסיים בתצלום מרהיב של פסיפס בית הכנסת הקדום מיריחו, בו שלושה סמלים: מנורה, שופר וענף דקל, (לולב) ומתחת לשלושת הסמלים כתובת, שלום על ישראל, מה שאומר, שהחשוב מכל הוא שנעשה שלום בקרבנו. איחול קדום, או צוואה רוחנית של מתפללי בית כנסת קדום, הפכה כעת למשאלה ממשית, בהוויה הישראלית הנוכחית נטולת השלום פנימי בתוכנו.

לקראתם של החגים והשנה החדשה העומדת לפתחנו, אני מבקש לאחל לחברי מסמניה, איחול זה.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל