אחותי שאלה אם אני מכירה ספרים שעוסקים בתאומים, לצורך עבודה שהיא כותבת.
לא הצלחתי לשלוף יותר משלושה שמות אז פניתי לעזרת ההמונים ברשת והרכבתי לה רשימה טיפה יותר ארוכה.
אחר כך הלכתי לספריה לשאול בשבילה כמה ספרים מהרשימה.
נו, ואם כבר יש ספרים בבית, מה הסיכוי שלא אנסה אותם?
אז ניסיתי.
לא יודעת אם הוא יעזור במיוחד לאחותי בעבודה שלה, אבל כקריאה קלילה לסוף שבוע עמוס הוא היה מוצלח מאוד.
ספר שהוא רפרנס מודע לעצמו לאורה הכפולה (כלומר ל"אבא מתארס", הסרט שנעשה ע"פ הספר. אמריקאים סובלים מבורות מצערת בכל מה שנוגע לספרות ילדים אירופאית).
במרכז הספר תאומות זהות בשנות הארבעים לחייהן גרות על שני איים שכנים, בין האיים ובין התאומות יש דמיון רב אבל גם הבדלי אופי ויריבות ארוכת שנים.
הוריהן של התאומות התגרשו כשהן היו בנות 17, האחת עברה לגור עם אמה והשניה - עם אביה.
הפרידה והבחירה מי תגור עם איזה הורה וטרגדיה אישית של אחת מהן בהמשך הובילה לקרע ביניהן.
הספר נפתח במותו של אביהן של התאומות ובמפגש המחודש ביניהן לאחר שנים של נתק.
צירוף הנסיבות והטלטלה שחייהן עוברות עם אובדן האב מוביל אותן לחלופת תפקידים לתקופה קצרה שבה כל אחת מהן מגלה יכולות וכישורים שחייה הרגילים לא איפשרו לה לחשוף.
על הדרך ייפתרו שלל בעיות בחייהן האישיים ובחיי הסובבים אותן עד שנגיע לסוף האולי קצת יותר מדי טוב עם קצת יותר מדי קצוות קשורים היטב, אחרי שעברנו דרך הסבך של קשרים משפחתיים מורכבים, אשמה, טרגדיה משפחתית נוגעת ללב, רומנטיקה ואהבה שמתגברת על הכל, אבל כאמור: קריאה קלילה. סוף שבוע עמוס.
לי זה הספיק.

מאוד נהנייתי לקרוא את הספר... אנושי, מרגש ולפעמים אפילו דמעתי!
טביתה והרפר פרוסט הן אולי תאומות זהות כלפי חוץ, אבל מבפנים הן שונות לחלוטין. טביתה זהירה ומיושבת,
הרפר פזורת דעת ופרועה. כל אחת מהן נושאת עמה עלבון, צער ואובדן – אבל אחרי עשר שנות נתק, אף אחת כבר לא בדיוק יודעת מה השתבש.
עכשיו אביהן מת, והתאומות המתגוררות באיים סמוכים נפגשות בהלוויה. שרשרת של נסיבות מאלצת אותן להתחלף באי מגוריהן.
האם כל אחת תצליח במקום שבו נכשלה אחותה? והאם הפעם יצליחו להתגבר על משקעי העבר?
ממש ממליצה לקרוא!

הטריק הידוע של חילופי תאומות זהות. כתוב היטב, נעים לקריאה. לא יצירת מופת, אבל למי שמחפש כמה שעות של אסקפיזם באיים קסומים ורחוקים..

מי לא קרא בילדותו את הספר אורה הכפולה? תאומות זהות שגירושי הוריהן גרמו לפיצולן אשר גדלו הרחק אחת מהשנייה, דומה המקרה של התאומות הזהות הרפר וטביתה.
גורלן נגזר במשחק אבן נייר ומספריים כאשר הרפר הלכה עם אבא בילי וגרה באי מרתה'ס ויניארד וטביתה גרה בננטקט. האיים סמוכים אבל יריבות ותיקה שורה בין תושביהם.

תאומות זהות אבל שונות באופיין, הרפר חופשיה משוחררת, לא מיושבת, עם עבר מפוקפק ועתיד לא ידוע, היא חיה עם אבא בילי חיי חופש ושלווה עד שחלה ונפטר בפתאומיות.
טביתה לאומתה, מוקפדת מסודרת, חרדתית ונוקשה היא אמא לאיינסלי בת העשרה, גם בן היה לה לחודשיים פלוס, שנולד פג ולא שרד.
מותו של ג'וליאן ככתם שחור על ליבה והאשמה למותו מופנית להרפר.

טביתה "זכתה" לחיות עם אמא אלינור מעצבת בגדים עם מותג על, שהולך ונכחד, הן מחזיקות מחוצו ועל האי חנויות בגדי בוטיק כושלת, עם בת עשרה מורדת ואמא תובענית, טביתה בקושי מתנהלת.

נסיבות מותו של אבא בילי גורמות להן, כל אחת לעבור לגור באי השכן, של אחותה, לקחת על עצמן כל אחת את חיי אחותה לטוב ולרע. הדמיון המדהים ביניהן מוסיף לבלבול,
כל מה שהיה יכול להשתבש, משתבש....

אבל לחיים ובעיקר לאהבה חוקים משלהם, הקשר ההדוק בין תאומות זהות גובר על הכל,
קשר הדם, חברות ובעיקר אהבה פורמת את כל הקשרים.
ספר מקסים, קריא ומעניין על קשרי משפחה ובכלל.....
אהבתי מאד.

על הכריכה האחורית כתוב "מלבב ומקסים" וזה אכן כך.
שתי אחיות, שני איים, שני עולמות.
טביתה והרפר הן תאומות זהות וצאצאיות לאצולה בוסטונית, בנותיהן של ביל המתחשב ואלינור הנוקשה. הן מתגוררות כעשרים קילומטר זו מזו באיים ליד החוף המזרחי של ארצות הברית-טביתה בננטקט בסמוך לאלינור והרפר במרתה'ס ויניארד שם גר ביל- לאחר גירושי הוריהן כנערות ובכורח הנסיבות נאלצו להחליט מי תגור עם מי. לא מסוגלות להסכים מותירות את ההחלטה לגורל ב'אבן, נייר ומספריים'.קהילות קטנות, אין סודות.
למרות הקירבה הגיאוגרפית ושתי דקות ההפרש בגיל פעורה ביניהן תהום ונתק ממושך עקב אירועי העבר וגם בשל היותן שונות בתכלית זו מזו. טביתה שקולה, אחראית ורצינית והרפר קלת דעת, חסרת אחריות ו'שטותניקית'. לא נישאו מעולם ולטביתה היה קשר ממנו נולדו לה שני ילדים- ג'וליאן שמת בינקותו ואיינסלי בת העשרה -מרדנית ובועטת המסתבכת בצרות בבית ספרה ופונה לטביתה בשמה ולא 'אמא'.טביתה מנהלת את הבוטיק היומרני והכושל של אמה והרפר מתפרנסת מעבודות מזדמנות, מסתבכת עם החוק וברומן עם גברים נשואים.
עם מותו של ביל בוויניארד מגיעות אלינור, טביתה ואיינסלי לאחר נתק מעל עשור לטקס האשכבה.
הפגישה המחודשת מתחילה רע כשטביתה סופגת סטירה מאישה נבגדת שסברה שהיא הרפר.היא גם מציפה אל פני השטח משקעים לא קלים.
התנהגותה הנלוזה של הרפר הופכת אותה למוקצה באי ובמקביל מאלצות הנסיבות את טביתה לשהות זמן מה בוויניארד. הרפר עוברת לננטקט להשגיח על איינסלי הרואה בה דודה מגניבה, מבצעת מהפך בבוטיק ומוצאת אושר. טביתה מחליטה לשפץ ולמכור את בית אביה ולראשונה מזה שנים, חופשייה מהתחייבויותיה הרגילות והשגרה ומוצאת אהבה-היא מאושרת.
יש עוד התפתחויות בעלילה ותקצר היריעה.
לקראת הסוף אלינור מתוודה בפניהן על דברים שלא ידעו מה שמקרב אותן. הרפר גם חושפת גילוי מפתיע.
הסוף מקסים-ביום הולדתן הארבעים בו נבצר מהן להיות יחדיו וכל אחת ב'אי שלה' הן מאחלות זו לזו בדרכן המקורית 'יום הולדת שמח' בהפרש שתי דקות והכלב של הרפר שדרך עיניו מובא האפילוג מהרהר "בני האדם הם פסיכים, אפילו הרפר"....
חביב, יפה ואנושי.כתוב (בידי סופרת שבעצמה תאומה) בסגנון מלבב ללא יומרות פסיכולוגיות ואחרות וחף מחפירות וברברת.

סיפור משפחתי על תאומות זהות שהוריהן התגרשו ובעקבות כך, הן הופרדו.
האב בילי עבר עם הבת הרפר לאי מרתה'ס ויניארד והאחות התאומה טביתה ואימה אלינור עברו לחיות באי הסמוך, ננטקט.
איים הממוקמים ליד החוף המזרחי של ארצות הברית.
כשטביתה יולדת את בנה ג'וליאן טרם זמנו, הרפר מגיעה לעזור וכל הסיפור הזה מסתיים בטרגדיה ומוביל לנתק בין האחיות התאומות.
לאחר כעשר שנות נתק, האחיות נפגשות בהלוויית אביהן.
הן נושקות לגיל ארבעים. הרפר רווקה וטביטה גרושה עם בת, איינסלי בת שש עשרה.
יש ביניהן משקעים רבים המונעים מהן יכולת לתקשר, אך נוצר מצב שגרם לאחיות להחליף מגורים ולגור באופן זמני, כל אחת באי של השנייה.
האחיות נראות זהות במראה החיצוני שלהן, דבר שגורם לבלבול והטעיה של הסובבים..
האיים מתוארים כמקומות יפים, מלאי תיירים, חופים, מסעדות, ברים, הרבה אלכוהול וגם סמים..
עניין אותי בעיקר, הדינמיקה המשפחתית. הכעסים, הסודות, הנקמנות והתהליך שכל אחת מהדמויות, עוברת..
מומלץ בחום.