הרב ד"ר בני לאו הוא פופוליזטור פורה ומוצלח של ארון הספרים היהודי, הן של ספרות חז"ל בסדרת "חכמים" והן של המקרא בספריו על שמואל, ישעיהו, ירמיהו, ופיגורות תנ"כיות מרכזיות נוספות. בשנים האחרונות הוא מוביל את מיזם 929 שמטרתו להנחיל את לימוד התנ"ך לכמה שיותר קבוצות ומגזרים בצורה שהיא, כך נדמה לי, לא אורתודוקסית במוצהר. אני כמובן מברך על היוזמה ומאזין מדי פעם לשיעורים המוקלטים שבהם סוקר הרב כל אחד ואחד מאותם 929 פרקים. כשקראתי פסקאות מסוימות בספר יכולתי לשמוע ממש את קולו הרך ושוחר הטוב של הרב בוקע מהן. הספר "שיבת ציון" שיצא לאור לפני כמה חודשים, לא עוסק באחד מספרי המקרא אלא בתקופה היסטורית שמשכה בערך 150 שנה. פרק זמן שמתחיל בגלות יהויכין/יכניה/החרש והמסגר, שהקדימה בעשור את חורבן בית המקדש הראשון, ומסתיים לאחר קימום חלקי של חורבות ירושלים ע"י הפחה הנמרץ נחמיה. מבחינה היסטורית זו תקופה לא ארוכה במיוחד אך היא גדושה באירועים מלאי משמעות, לפחות עבור העם היהודי - חורבן בית ראשון, גלות בבל, שיבה לארץ ישראל (חלקית, ובכמה סבבים) בניית הבית השני, צרות וריבים עם השכנים, ובסוף מציאות אפורה של חיים קטנים במחוז נידח ולא חשוב במיוחד של האימפריה הפרסית.
הספר עשה לי קצת סדר בכרונולוגיה של העליות השונות מבבל ומפרס לארץ ישראל, בנביאים שפעלו באותם זמנים ובעשייתם של המנהיגים הנכבדים עזרא ונחמיה. זו תקופה די נידחת וספרים שאיכשהו אף פעם לא מגיעים אליהם, לא בבית הספר ולא ביוזמה עצמאית (הארמית לא תורמת לאטרקטיביות)
בשורה התחתונה, מדובר בספר מחכים ונעים לקריאה. מומלץ לחובבי תנ"ך שרוצים להתוודע לפינות מעט זנוחות ונשכחות בו.
