על החיים ועל המוות
אבא שלי חזר מהלווית אחיו הבכור שניפטר, ואמר לאימי, נכון לנו להכין חלקת קבר, דבר שאני שמעתי כילד בן עשר. מאז שיח על חווית המוות לא זר לאוזניי. לאחר שנים לא רבות, אבי ואחותי הגדולה, נסעו להיות בשעותיה האחרונות של סבתא שלי, שהייתה אישה מאוד מבוגרת, ולמודת חוויות מוות באופן אישי, משום שאיבדה את חמשת ילדיה בחדרה, ממלריה, או משחור השתן, ואף את בעלה שמת בצעירותה, בתאונת עבודה נוראה ונאבק על חייו ימים רבים. למרות עובדה זאת, היא ביקשה בשעותיה האחרונות לנסות ולהציל את חייה.
לא חלפו שנים רבות, ונקראתי להנהלת בת הספר, שם הודיעו לי, סע הביתה, אבא שלך מאוד חולה. מובן שאני הבנתי שמנסים לומר לי בצורה מטומטמת, אבא שלך מת. שהגעתי הביתה נודע לי שהוא מת מדום לב. מה שזכור לי מהלוויה, זה את הרב שקרע עם סכין את חולצת הפלנל היפה שלי, ואמא שלי צועקת לעברו, למה אתה קורע לילד את החולצה, עתה יותר מתמיד, יהיה לי קשה לרכוש לו בגדים.
סיפורי המוות המפורטים שלי, אלה ועוד ונוספים, שכנו במאגר זיכרונותיי, מושקטים, לא הרבתי להגות בהם ולהיזכר בהם, אני חיי אתם בשלום. אך לאחרונה, מבלי סיבה מסוימת, הם חזרו אלי במחשבות. לא, תודה לאל, אין לכך סיבה מיוחדת, אולי זה הגיל שגורם לי להגות בחיים ובמוות, כשני הצדדים של האדם.
על כן שראיתי ביקורת, מאוד ייחודית על ספר של דלפין הורווילר, העוסק בפרידה מהחיים, החלטתי לחפש אותו בחנות הספרים. לאחר שבקשתי עזרה, שלפה לי אותו המוכרת, ממדף אחורי ונחבא בחנות.
דלפין הורווילר, היא רבה (אישה הממלאת תפקיד רב), ליבראלית, שיש לה קהילה בפריז, הידועה גם כהוגת דעות. בין שאר תפקידיה, היא עוסקת בליווי רוחני של יהודים שחייהם היגיעו לקיצם, או של בני משפחות, המבקשים להיפרד בדרך נכונה מיקיריהם, ולהתגבר על שבר הפרידה וחווית המוות.
דלפין, מספרת על המוות, או על הפרידה מהחיים, באמצעות ספר ייחודי, רגיש, חכם ומנחם, ולעתים עם אירוניה דקה: לחיות עם המתים שלנו מסות לשם נחמה, ספר בו היא כינסה אחד עשר סיפורים אנושיים.
כל אחד מהסיפורים, חושף זווית ייחודית על עצב הפרידה מהחיים, כמו הסיפור על אחיו של איזק, בן השמונה שמת. איזק, לא סתם ביקש תשובות, להיכן הולך כעת אחיו? אלא גם עמד על שלו, להיות נוכח בטקס הלוויה. התשובה שדלפין, הרבה נותנת, מפעימה ומרגשת, ומוכיחה שאנו נדרשים לא פעם לנחמה ותמיכה רוחנית. דלפין, לא נתנה לו תשובה אחת, היא סיפרה לו ומשפחתו את סיפור עקדת יצחק. איך בכלל מספרים על עקדת יצחק לילד קטן? סיפור העקדה שלה הונגש ליכולתו והבנת הילד. המעניין בתשובתה, אין ודאות בקיום לאחר המוות, אך יש וודאות גמורה בשאלות שהוא מותיר עברנו לברר לעצמנו. משפחתו של איזק, תמשיך לשאול שאלות המושתתות על יסוד אהבת האדם, משום שזאת מהות היהדות.
בחרתי בסיפור זה, משום שבמקרה (ואולי אין מקרים בעולם), אני מכין הרצאה על עקדת יצחק, מנסה לפצח בה את הסיפור האניגמטי, למשמעות העובדה, בה ילד קטן כמו יצחק, נחשף לכמעט מותו. נקודת המבט של דלפין, מבוססת על, מקורות יהודים, כמו גם על ארון הספרים הישראלי. באמצעות הבאת שיר של נתן זך, ואת משמעויותיו, דלפין, שואלת שאלות, מציבה מסגרת דיון מרהיבה, הלוקחת יחד את יסודות התרבות שלנו, ובונה באמצעותן אמירה אינטלקטואלית מרגשת בגובה העיניים. לכן הספר הזה מעניק לנו תקווה ומשמעות לחיים, וגם יכולת להתמודד עם המוות, באמצעות טקסטים יהודים מרגשים ומנחמים.












![האיצחקיה [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1026434.jpg?v=1772888315070)





