“על החיים ועל המוות
אבא שלי חזר מהלווית אחיו הבכור שניפטר, ואמר לאימי, נכון לנו להכין חלקת קבר, דבר שאני שמעתי כילד בן עשר. מאז שיח על חווית המוות לא זר לאוזניי. לאחר שנים לא רבות, אבי ואחותי הגדולה, נסעו להיות בשעותיה האחרונות של סבתא שלי, שהייתה אישה מאוד מבוגרת, ולמודת חוויות מוות באופן אישי, משום שאיבדה את חמשת ילדיה בחדרה, ממלריה, או משחור השתן, ואף את בעלה שמת בצעירותה, בתאונת עבודה נוראה”