ביוגרפיות זה משעמם. כן, ככלל, גם אם האדם המושא מעניין, מסה שלמה על החיים שלו בדכ מצליחה לשעמם אותי.
להבחנתי, הביוגרפיה הזאת היא הנחשבת נחמדה יותר. ממה שמצאתי, יש 2 שנכתבו עליו, ועוד אוטוביוגרפיה (נהדרת). את השנייה כתבה ג'נט האדה (שגם מצוטטת כמה פעמים בספר הנוכחי) והיא נחשבת לאחת הפחות אהודה- בגלל שהיא כביכול מוציאה את ב''ז שם באור לא כלכך חיובי.
הספר הנוכחי, מעודן מאוד. כביוגרפיה זה מאוד לא משעמם, ומביא פתח מעניין על ב''ז ולא רק פרטים על החיים שלו, מה שהופך אותו למעניין מאוד, אחרי הכל את מי ב''ז לא סיקרן כאדם?
הצורה בה הספר כתוב, מאוד מאוד קלילה, ולפעמים הרגשתי קצת פיספוס כשהסופרת כתבה בחטף על מקומות מסוימים או על נשים מסוימות.
כידוע, ב''ז אהב נשים. זה בא לידי ביטוי בכל הקשרים המוכרים שלו עם מספר נשים בו זמנית, מה שגם מאוד בולט ברומנים שלו.
בספר שמתי לב שהתמקדות המפורטת יותר היא על שני השליש של חייו- באמריקה.
(ועל זכייתו בנובל)
מן הסתם כמובן, אחרי הכל התחקיר יותר פשוט כשהמידע עוד לא כזה ישן, אבל רציתי קצת לקרוא על הזמן שלו בפולין, על המסע שלו לאמריקה, ועל תחילת השהות שלו באמריקה. מרגיש לי ששם נמצא הגזע האמיץ של חייו, ומזה ראיתי קצת ב''מוארשה עד ניו יורק''.
גם על אשתו הרישמית הראשונה, רוניה, לא מסופר הרבה. מלבד העובדה שהיא אם ילדו היחיד ישראל זמיר, נראה שהעובדות על הקשר ביניהם קצת מטושטש. בספר האוטוביוגרפי שלו שהזכרתי, רוניה נמצאת בשם אחר, וב''ז ממש מפרט על התחושות אליה ועל מה שקרה ביניהם, חשבתי שחלק מזה יקבל אור מציאותי יותר, אבל את זה אולי אגלה בביוגרפיה השניה.
הוא התבטא פעם: "כמה מוזר הדבר שככל שאדם ייחודי, כך הוא דומה יותר לאחרים"
ובכן, ב''ז היה אדם לא פשוט. וגם הכותבת עצמה לא מסתירה. יכול להיות שהוא עשה דברים כביכול מנוכרים או ''לא אנושיים'' לקרובים אליו, ולא יודע כמה שייך לחפור ולהתעמק בזה, אבל עדיין זה מעניין. מעניין כי זה יכול לשפוך אור מסוים, אחרי הכל הוא עצמו משתקף גם בגיבורים ברומנים שלו.
עוד נקודה מעניינת, לא קצת יודעים שהוא הוסיף את ''בשביס'' כנגזרת משמה של אימו בשב. העובדה הזאת שנגרסת לעייפה בפי רבים תמיד הוצמדה לסיבה של אהבתו לאימו. אבל בספר עולה גם ההשערה, שמעבר לעובדה שהוא מאוד התחבר לאמא שלו, זה בא גם עם הצורך להיבדל מאחיו הגדול, וכתוספת לכל האינטראקציה שלו עם אחיו, זה מאוד מעניין.
לסיכום, אין אדם מיוחד. לפעמים קצת מגוחכת בעיניי ההדגשה היתרה שנהוגה אצל אנשים כאלה או אחרים בנוגע להתמודדויות שלהם והעלאת ''ייחודיותם'' על אחרים.
בשביס זינגר, הוא אדם מיוחד, כמו כולם. והאנושיות שלו מרתקת אותי.


















