ביקורת ספרותית על מוארשה עד ניו-יורק - פרקי ביוגרפיה מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר מעולה

---

אוטוביוגרפיה מרתקת מאין כמותה.
למעשה יש כמותה, ואני מדבר על ''בית הדין של אבא'' ששם ב''ז מתאר לפרטי פרטים (שמבוססים על אמת, לטענתו) את האווירה המשפחתית והאזורית בימי ילדותו.

אבל הספר הנוכחי מורכב מ3 חלקים כפי שאפשר להבין מכריכת הספר, ולעניות דעתי אפשר לחלק אותו אליבא דאמת לשני חלקים וזהו. החלק הראשון עוסק יותר בתפישה הרעיונית והאינטלקטואלית של ב''ז, ומורכב מהמון תהיות ומסקנות, שאפיינו אותו בזמנו, ואולי גם בזמנו המאוחר יותר.
הרעיון העיקרי שם, הוא מה שהוביל להיותו צמחוני, וליחסי אהבה-שנאה שלו עם האלוהים שגדל עליו.

החלק השני מתמקד בחיי באהבה השונים והמרובים שהיו לו, כמו שיתואר בהמשך בביוגרפיות ובסרטונים שראיתי עליו, ומרתק לקרוא את כל זה לא כסיפור על מישהו אחר, אלא כסיפור עליו עצמו, ורק ניכר כמה הוא אדם מיוחד.
סוף החלק השני מחליק אל החלק השלישי לתיאור של הבריחה מפולין אל ארהב.
ורק החלק של שהותו בספינה, היה ראוי להיכתב כספר קצר מרוב ייחודיותו.
ושלא לדבר על הגעתו לאמריקה, שהתיאורים שם גרמו לי להתגעגע לברוקלין שלמרות שהותי היחסית ארוכה שם, לא הרגשתי אליה כלום מיוחד, עד שהוא הצליח לעורר אצלי זכרונות יפים.

לעניינו של דבר, עצם העובדה שמדובר באוטוביוגרפיה, הופכת את הספר והרעיון שלו למעניין עוד יותר, ולקריאה יותר אישית מ''סתם סיפור'' שב''ז יכול לספר.

''אחד המומלצים'' מה שנקרא.
(רק מעניין שלפעמים יש תרגומים מאנגלית שלו שממש יפים, ויש תרגומים שמאבדים כל חן (שאני מאמין שהיה לו) ומביאים רק את יופי העלילה, מה שגורם לי להשאיר כמה במדף ולדחות את קריאתם עוד ועוד.)

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על מוארשה עד ניו-יורק - פרקי ביוגרפיה