ביקורת ספרותית על עוגה שחורה מאת שרמיין וילקרסון
ספר בסדר

---

הספר הזה הוא כמו 'שמיכת טלאים' במהלכו הסופרת מוסיפה עוד ועוד נדבך של דמויות קדימה ואחורה בשנים.
קובי היא נערה שחורה מוכשרת שבגיל 12 אמה נעלמה מהבית, והשאירה אותה לגדול עם אביה שכשל בעסקיו.
לקובי יש את באני, חברת נפש נאמנה, ושתיהן חולמות להצליח בגדול.
אבל הכול משתבש, וחייה של קובי מתהפכים.

היא נאלצת לברוח למקום חדש שם לראשונה היא מבינה שצבע העור מגדיר אותה
"אל תשכחי שאת הולכת למקום שהאנשים שם לא כולם שחורים. את אישה מהאיים ואת צריכה להתנהג יותר טוב מהם".
וכך מבינה קובי שכדי להצליח היא צריכה להיות טובה יותר...חזקה יותר...
חכמה יותר...ועדיין יהיה מי שיצביע על היותה שחורה כחיסרון.

הספר מדגיש את הגזענות כלפי השחורים, אפילו ברק אובמה צירף אותו לרשימת הקריאה.
'עוגה שחורה' היא עוגה מסורתית טעימה שונה ומיוחדת, עוגה אחרת, בדיוק כמו השחורים.
הגזענות הייתה ועדיין היא שרירה וקיימת, זה המסר החשוב של הספר.
ממליצה גם בגלל כתיבתה הקולחת של הסופרת.

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על עוגה שחורה