ביקורת ספרותית על וורקרוס - וורקרוס #1 מאת מרי לו
ספר טוב

---

אוקיי, אני יודעת בדיוק למה אנשים יכולים לא לאהוב את הספר הזה.
אם אתם קוראים מנוסים, בעיקר בז'אנר המתח, מאלה שאוהבים לנחש את הטוויסטים בעלילה, אז הספר הזה כנראה לא בשבילכם בשום צורה.
עזבו שזה ספר מדע בדיוני לנוער שכבר מכוון לקהל יעד מאוד ספציפי - זה ספר לאנשים שהם צ'יל.

אני רחוקה מלהיות רגועה בהרבה דברים, אבל כשזה נוגע לספרים כאלה... כל עוד אני לא מתקשה להיכנס אליהם ולדמיין - אין לי שום בעיה.

ראיתם פעם את הסרט שחקן מספר אחת?
אז אני עדיין זוכרת את רמת העניין והמתח שהיו לי כשזה הגיע לסצנה הזאת שבה הוא משחק פקמן בזמן שכל העולם צופה בו דרך מסך.
התחושה הזאת?
שאכפת לך ממשהו כל כך דבילי, כמו משחק?
אני מתה עליה.

פשוט יש משהו בניצחון, בלרצות ניצחון, בלעודד משהו - שמצית לי את הנשמה.
והכי כיף להתמסר לתחושה הזאת דרך סרטים וספרים, כי אתה לא מפחד שהגיבור שלך יפסיד...
אתה יודע שהוא ינצח, ובכל זאת, זה עדיין עושה לך משהו.
ואם אתם לא מהאנשים שזה עושה להם משהו - אז זה בהחלט לא הספר בשבילכם.

אז העלילה היא כזאת, אמיקה צ'ן היא האקרית וציידת ראשים, בעולם שבו יש משחק פופולרי מאוד שנקרא וורקרוס, שבו משחקים בתוך מציאות וירטואלית שנראית ומרגישה מאוד אמיתית.
וזה מעבר למשחק, כשכולם מחוברים לזה, וכולם משתמשים בזה כדרך להרוויח כסף ולברוח מהמציאות.
אמיקה צ'ן מעריצה את ממציא המשחק, הידאו טנקה - וזה די חמוד שהבן אדם הוא האליל שלה, וזה שהמשחק שלו נתן לה נחמה גדולה אחרי שהיא איבדה את אביה בגיל צעיר.

יש כאן הרבה התייחסות לאביה של אמיקה, היא ללא ספק עדיין מחוברת אליו מאוד והזיכרון שלו הולך איתה לכל מקום.
הוא נפטר ממחלה והשאיר אחריו חובות, כתוצאה מהימורים, וזה קצת הוביל את אמיקה אל החיים האלו ולרישום פלילי שמונע ממנה מלהשיג עבודה טובה.
אז בנקודת ההתחלה שלנו, לאמיקה צ'ן יש בדיוק 13 דולר בחשבון הבנק, ועומדים לפנות אותה מהדירה אם היא לא תגייס סכום גבוה שאין לה.
בסופו של דבר הנואשות שלה מובילה אותה ללפרוץ למשחק הפתיחה של הטורניר, והיא בטעות חושפת את זהותה.
היא מצפה שייקחו אותה לכלא, אבל במקום זה, הידאו טנקה יוצר איתה קשר ומבקש ממנה לטוס לטוקיו, כדי לתת לה משימה.

סך הכול העלילה לא ממש מפתיעה, אבל אני לא רגילה להיות בעולם כזה, והיו הרבה היבטים לסיפור שמצאתי בהם הנאה גדולה.
מה שכן, זה לגמרי ספר לנוער, ואני חושבת שמבוגרים שכבר קראו כמה ספרי מדע בדיוני בחיים שלהם, אולי לא יתרשמו ממנו יותר מדי.
אני ממש נהניתי להרגיש בתוך משחק אבל לא, ולהכיר את העולם המוזר הזה שבו לכולם יש משקפיים שדרכם הם יכולים לקשט את המציאות בדברים שנראים מאוד אמיתיים.

קיצר, מתאים לאוהבי הז'אנר.
שילוב של מדע בדיוני ורומנטיקה לנוער, עם מסתוריות וסכנה.
ואולי הסוף של הספר הזה היה די ברור, אבל אני באופן אישי סקרנית לראות איך זה מתקדם משם.
לצערי אין את הספר השני בספרייה, אז אני אצטרך לראות מה אני עושה לגבי זה, אם לרכוש במודפס או דיגיטלי.

ואני לא יכולה להגיד עוד על הספר כי זה יהיה ספוילר, מה גם שאני גמורה מעייפות...
אז נסיים עם ציטוט!
_

"אם אני יכולה לפתור את הבעיות האלה, אני יכולה לשלוט במשהו.
ואם אני יכולה לשלוט במשהו, אני יכולה לסלוח לעצמי על הבעיה האחת שלא הייתי מסוגלת בכלל לפתור, על האדם האחד שלא הייתי מסוגלת להציל.
לכל אחד יש דרך משלו להימלט מהדממה החשוכה בתוך התודעה. אני למדתי שזאת הדרך שלי.
בערב ההוא גמרתי את כל האוכל בפעם הראשונה זה חודשים. למחרת וביום שאחריו ובכל יום מאז ניתבתי את כל האנרגיה שהייתה לי - למדתי כל מה שיכולתי להגיש למוח שלי על תכנות ועל וורקרוס ועל נוירולינק.
ולגבי הידאו טנקה... מהיום ההוא הייתה לי אובססיה, כמו לשאר העולם.
ציפיתי בו כאילו אני מפחדת למצמץ, לא מסוגלת להסב מבט, כאילו הוא עלול להתחיל מהפכה חדשה בכל רגע."

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על וורקרוס - וורקרוס #1