את מסעה המטלטל של חייה אל תוך תוכה מתארת הסופרת מיכל שחר בספרה חצי אני .
כתיבה קולחת רגישה מאוד מלאת הומור של צחוק וגם כאב על עצמה .
בהיותה בת 34 היא מנהלת קשר עם אור מנהל מסעדה הצעיר ממנה בשש שנים .
קשר שאמור להיות סטוץ חד פעמי אך היא איננה שייכת לעולם הסטוצים היא מאמינה בעולם האהבה וריגשה אותי שהקדישה את ספרה לסבא וסבתא שלה שחווה סיפור אהבה ששרד שישים שנה , אהבה של פעם כך כתבה ... אך היא מתמחית בלהתאהב בבלתי מושג וכך קורה לה עם אור שהוא רחוק שנות אור מהמילה אהבה הוא גורם לה להתמכרות מענגת ותוך כדי כך ליבה נשבר לרסיסים וכתוצאה מכך היא מנסה לצאת ממנו ע"י כך שהיא קובעת לעצמה דייטים שונים ומשונים המתובלים בכינויים וסיפורים קצרים קלילים אך פיקנטיים עד מעוררי צחוק והנאה ומצד שני גרמה לי הקוראת לאמפתיה בכתיבתה הכנה עד שליבי יצא אליה עד כדי הזדהות ואפילו להיזכר באכזבות העבר שהיו לי ...
לאור אכזבותיה בענייני הלב שוקלת להביא ילד דרך בנק הזרע אך שום דבר אינו מתנהל כצפוי .
ובסופו של דבר היא לומדת את כוחה של בחירה תוך כדי אבחנה בין עצב לשמחה , בין תקוה לייאוש וכל זאת מביאה בספרה את החיים עצמם על הבדידות שהיא מנת חלקם של הרווקים על כל המשתמע מכך כולל החרדה הכרוכה בה כל זאת ועוד בצורה הומוריסטית שלי גרמה לחייך
ממליצה בחום לקריאה כייפית וקלילה ובפרט לרווקים שמביננו שזקוקים לספר כזה בימים אלה .
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
