ביקורת ספרותית על ספרים מחוקים מאת חיים וייס
ספר מעולה

---

ספר טוב מאוד!! מסוג הספרים שאני מרגישה בהם זכות על אהבתי לקריאה.
חיים וייס הוא נער דתי ירושלמי החווה את שנות התבגרותו,
אי אז בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים בסביבה דתית לוחצת של חוקים והפחדות.
הספר הוא למעשה קובץ של סיפורי ילדותו הכוללים אי צדק, בריונות, עצב, חום ומשפחתיות.

כל חייו של נער דתי מתרכזים ב'מלחמה ביצר הרע' בה קיימים אינסוף חוקים
של 'עשה ואל תעשה' ועיקרם היא סכנת החילון האיומה.
"אתם, לשמחתנו, אינכם ילדים חילונים, ילדים בלי תורה.
אתם ילדים שלנו, ילדים שעושים מצוות כל היום, והקדוש ברוך הוא,
עינו פקוחה תמיד והוא רואה הכול. הכול!"

לכן רבים האיסורים ככוכבים על פני השמים! איסור חמור על כל מגע, איסור כניסה לבתי הקולנוע,
ולא להצגות, ואפילו השתתפות בחידון התנ"ך העולמי אסורה, מכיוון שהתמודדו בו יהודים שאינם שומרי מצוות!!

חיים וייס מספר על חייו ברהיטות, בעברית יפה ומליצית.
הוא פותח לקורא חלון לימי ילדותו הרחוקים, וכאילו "חי" אותם מחדש.
ואנחנו הקוראים סופגים ולרוב מזדהים עם כתיבתו המרתקת,
עיתון 'לאישה' שהיינו חורשים עליו (והוא קרא אותו בסתר),
התיאורים של הסנדוויץ' מחצי כיכר לחם שחור ממולא ברוטב עגבניות ופרוסות גבינה צהובה,
הרצון לקרוא הכול וכל דבר מגיל צעיר...ועוד...

אם אנחנו חושבים שחווינו קושי בהתבגרות, אז על אחת כמה חווה נער/ה דתי החי בעולם סגור ומדכא, בו כל חייו מלאים באיסורים.
אהבתי את הספר, הסיומת בה ציטט את "ייפוי כוח" שירו של דוד אבידן, הרשימה אותי במיוחד.
והתובנה העיקרית שלי מהספר היא שתמיד יש משהו חדש שאנחנו יכולים ללמוד....מומלץ!!

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על ספרים מחוקים