איך כתבו פעם בטוקבקים - אני ראשון!!!!1!

ספר קריא ומהנה, וכבוד גדול הוא לי להיות הראשון שסוקר אותו.

שתי נובלות. הראשונה, 'בשר' שמה, נתנה לספר את שמו. שמה של השניה 'הרצח המושלם'. אתייחס לשתיהן. 'בשר' מתארת עולם עתידני, סוף המאה ה-21, בו אכילת בשר נאסרה בחוק ברוב מדינות העולם ובכללן ישראל. בוהקת, זקנה פעילה עם שם מוזר רוצה להעניק לנכדתה האהובה רות מתנה בלתי נשכחת ליום הולדתה התשיעי. בשיחה עם ידידה המתגוררת איתה בדיור המוגן היא נחשפת למועדונים מחתרתיים ולא חוקיים בהם מגישים למשתתפים בשר אמיתי, לא מתרבית, כזה שעשוי מחיות שחוטות. בהתחלה בוהקת נרתעת מהרעיון, אך ניחוח קציצות הבשר שטיגנה לה אמה כשהייתה ילדה ואכילת בשר חיות מתות הייתה חוקית, מגרה עדיין את נחיריה, חרף השנים הרבות שחלפו. הניחוח הישן והטוב והרצון לתת לנכדתה את ההזדמנות לדעת, ולו רק פעם אחת, את הטעם הנשכח, הפלאי, של בשר חיות מתות, דוחפים אותה ואת רות להרפתקה לא שגרתית שלחרדתה של בוהקת תופסת כיוון מסוכן ולא רצוי.
'הרצח המושלם', כשמה כן היא, מתארת כיצד איתן קרני, איש שיווק בכיר שפוטר לפני שלוש שנים מעבודתו בחברת הענק המצליחה לה נתן את מיטב שנותיו, מתכנן לרצוח את המנהל שפיטר אותו והרס את חייו. כחובב מושבע של סדרות מתח וספרי בלש, קרני מתכנן את הרצח המושלם, כלומר בו הקורבן מת והרוצח לא נתפס. הוא חושב על כל הפרטים, הימנעות מהשארת ראיות בשטח וחשיפה על ידי מצלמות האבטחה ויצירת אליבי מושלם לזמן הרצח. המחבר משלב במיומנות את ההכנות שמבצע איתן לקראת הרצח ואת ההיסטוריה האישית והמקצועית שלו שחושפת כיצד ייתכן שאדם שומר חוק, איש משפחה, נורמטיבי כפי שנהוג לכתוב היום, מתכוון לבצע את הפשע הנורא מכל.

כצמחוני ותיק הסיפור 'בשר' גרם לי להרהר על העולם העתידני שברא שביט. הוא מסביר שהחקיקה האוסרת אכילת בשר הייתה פרי התפתחויות טכנולוגיות - יצירת בשר מרקמות תא של בע"ח - יחד עם הימנעות הולכת וגוברת של הציבור מאכילת בשר. הסיפור הזה עשוי לשמש כקפסולת זמן, ואולי אף לנבא את ההתפתחויות הטכנולוגיות - חברתיות - מוסריות - חוקיות בעשורים הבאים.
הרעיון העומד בבסיסו של 'בשר' מקורי מאוד ורק עליו מגיע למחבר שאפו גדול. בישראל של סוף המאה ה-21 נפתרו כל הבעיות. הסכמי שלום נחתמו עם כל שכנותינו וישראל היא חלק מאיחוד מדינות המזרח התיכון. דומה שגם הבעיות החברתיות ויחסי דת ומדינה לא מטרידים יותר את אזרחיה, והנושא החם ביותר במערכת הבחירות הוא האם להרחיב את איסור אכילת הבשר ולאסור כל שימוש בבעלי חיים (כפי שדורשת המפלגה הקינואיסטית) לאסור הרג של כל יצור חי ויהיה יתוש או ברחש (זו דרישת מפלגת "אוהבי כל הברואים") להשאיר את המצב כמו שהוא או דווקא להתיר בנסיבות מסוימות אכילת בשר כפי שדורשת המפלגה הליברלית.
חרף הרעיון המקורי והכתיבה הרהוטה עלילתו של 'בשר' אינה "מורטת עצבים" כפי שנכתב בכריכה האחורית של הספר, ורק בחלקו האחרון היא תופסת תאוצה. דווקא 'הרצח המושלם' ריתק אותי הרבה יותר. האם איתן קרני יממש את תוכניתו הרצחנית? הסיום מפתיע ולא צפוי.
מבחינת הניקוד, אם אפשר היה לפצל אז 'בשר' מקבל ארבעה כוכבים ו'הרצח המושלם' חמישה.

איך כתבו פעם בטוקבקים - אני ראשון!!!!1!

ספר קריא ומהנה, וכבוד גדול הוא לי להיות הראשון שסוקר אותו.

שתי נובלות. הראשונה, 'בשר' שמה, נתנה לספר את שמו. שמה של השניה 'הרצח המושלם'. אתייחס לשתיהן. 'בשר' מתארת עולם עתידני, סוף המאה ה-21, בו אכילת בשר נאסרה בחוק ברוב מדינות העולם ובכללן ישראל. בוהקת, זקנה פעילה עם שם מוזר רוצה להעניק לנכדתה האהובה רות מתנה בלתי נשכחת ליום הולדתה התשיעי. בשיחה עם ידידה המתגוררת איתה בדיור המוגן היא נחשפת למועדונים מחתרתיים ולא חוקיים בהם מגישים למשתתפים בשר אמיתי, לא מתרבית, כזה שעשוי מחיות שחוטות. בהתחלה בוהקת נרתעת מהרעיון, אך ניחוח קציצות הבשר שטיגנה לה אמה כשהייתה ילדה ואכילת בשר חיות מתות הייתה חוקית, מגרה עדיין את נחיריה, חרף השנים הרבות שחלפו. הניחוח הישן והטוב והרצון לתת לנכדתה את ההזדמנות לדעת, ולו רק פעם אחת, את הטעם הנשכח, הפלאי, של בשר חיות מתות, דוחפים אותה ואת רות להרפתקה לא שגרתית שלחרדתה של בוהקת תופסת כיוון מסוכן ולא רצוי.
'הרצח המושלם', כשמה כן היא, מתארת כיצד איתן קרני, איש שיווק בכיר שפוטר לפני שלוש שנים מעבודתו בחברת הענק המצליחה לה נתן את מיטב שנותיו, מתכנן לרצוח את המנהל שפיטר אותו והרס את חייו. כחובב מושבע של סדרות מתח וספרי בלש, קרני מתכנן את הרצח המושלם, כלומר בו הקורבן מת והרוצח לא נתפס. הוא חושב על כל הפרטים, הימנעות מהשארת ראיות בשטח וחשיפה על ידי מצלמות האבטחה ויצירת אליבי מושלם לזמן הרצח. המחבר משלב במיומנות את ההכנות שמבצע איתן לקראת הרצח ואת ההיסטוריה האישית והמקצועית שלו שחושפת כיצד ייתכן שאדם שומר חוק, איש משפחה, נורמטיבי כפי שנהוג לכתוב היום, מתכוון לבצע את הפשע הנורא מכל.

כצמחוני ותיק הסיפור 'בשר' גרם לי להרהר על העולם העתידני שברא שביט. הוא מסביר שהחקיקה האוסרת אכילת בשר הייתה פרי התפתחויות טכנולוגיות - יצירת בשר מרקמות תא של בע"ח - יחד עם הימנעות הולכת וגוברת של הציבור מאכילת בשר. הסיפור הזה עשוי לשמש כקפסולת זמן, ואולי אף לנבא את ההתפתחויות הטכנולוגיות - חברתיות - מוסריות - חוקיות בעשורים הבאים.
הרעיון העומד בבסיסו של 'בשר' מקורי מאוד ורק עליו מגיע למחבר שאפו גדול. בישראל של סוף המאה ה-21 נפתרו כל הבעיות. הסכמי שלום נחתמו עם כל שכנותינו וישראל היא חלק מאיחוד מדינות המזרח התיכון. דומה שגם הבעיות החברתיות ויחסי דת ומדינה לא מטרידים יותר את אזרחיה, והנושא החם ביותר במערכת הבחירות הוא האם להרחיב את איסור אכילת הבשר ולאסור כל שימוש בבעלי חיים (כפי שדורשת המפלגה הקינואיסטית) לאסור הרג של כל יצור חי ויהיה יתוש או ברחש (זו דרישת מפלגת "אוהבי כל הברואים") להשאיר את המצב כמו שהוא או דווקא להתיר בנסיבות מסוימות אכילת בשר כפי שדורשת המפלגה הליברלית.
חרף הרעיון המקורי והכתיבה הרהוטה עלילתו של 'בשר' אינה "מורטת עצבים" כפי שנכתב בכריכה האחורית של הספר, ורק בחלקו האחרון היא תופסת תאוצה. דווקא 'הרצח המושלם' ריתק אותי הרבה יותר. האם איתן קרני יממש את תוכניתו הרצחנית? הסיום מפתיע ולא צפוי.
מבחינת הניקוד, אם אפשר היה לפצל אז 'בשר' מקבל ארבעה כוכבים ו'הרצח המושלם' חמישה.