ביקורת ספרותית על בית הדין של אבא (מהדורה מחודשת) מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר מעולה

---

''חיי שלמה מימון'' זה ספר טוב. אם יצא לכם להכיר, הוא מורכב משני חלקים: חצי אחד על המסעות שלו באזורי פולין עם החוויה שלו בכל החצרות והרביים, וחצי שני יותר פילוסופי, על התפיסה הדתית שלו וכו'.

בכל אופן, כשקראתי את החצי הראשון שם, זה מאוד סיקרן אותי. אחרי הכל הוא בא וסיפר על תקופה שהייתה מוכרת לי רק מסיפורי חסידים, ולא מהפן האמיתי לגמרי שלה, עם הדברים הכביכול שליליים.
קיצר, ספר טוב.
ולעיקר:
הספר הזה של ב''ז, הוא זהב.
יש בו חיסרון קטן שתכף אכתוב, אבל על פניו זה ספר זהב.
עם מה ששלמה מימון מביא, בספר הזה הכל מובא באקסטרה וזה לא נגמר שם- כי כל סיפורי התקופה שם גם חופפים לסיפור האמיתי של בשביס זינגר והמשפחה שלו.
עם התיאור של העיירות, היהודים של התקופה, ורשה של אז; והכל מנקודת מבט של משפחת זינגר שהכותב לא חוסך פתית של ידע על הקוטב בין המשפחה של אביו ושל אמו, והיחס המשפחתי בינו לבין אסתר ויהושע אחיו הגדולים (שאמנם אני מתעתד לקרוא את הספרי ביוגרפיה שיצאו, אבל מדחיין) שזה פשוט מרתק.
כל דמות שם, מרגישה קרובה ועתיקה יחד.

בהקדמה שלו עצמו, הוא כתב במפורש שהוא שואף לחבר שתי סוגות (כלשונו) בספר: סיפור זכרונות וספרות יפה (בדיון). מה שדי הגיוני, כי קשה לי להאמין שכל מה שהוא מספר שם קרה במדויק אבל זה לא מפריע ואפילו מוסיף- הוא ממש יודע לנסוך את התמצית הכי אותנטית ויפה שיש, והרגשתי פתאום כמו כשהייתי קטן: מדמיין את כל העיירות בפולין עם החסידים, המזג אוויר המושלג, והכל, אבל עם הסתכלות יותר בוגרת ואמיתית. (כמו כן יש אפילו סיפור אחד שמוקדש במפורש כמצבת זיכרון)

המבנה של הספר די עיקבי, והוא מורכב מפרקים ממש קטנים של נושאים, אבל מומלץ לקרוא רצוף קצת כדי להיכנס לאוטוסטרדה של התקופה.

קטונתי, אבל קצת הפריע לי צורת הכתב, מה שמצביע על התרגום הקצת מוזר, אבל אולי זה רק אני. כמו כן לוקח קצת זמן לכותב ''לפתוח'' על המשפחה שלו, אבל זה לגמרי מגיע בזמן, אחרי שכבר סופגים את התקופה.

מומלץ מאוד מאוד.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על בית הדין של אבא (מהדורה מחודשת)