ביקורת ספרותית על אלף לבבות - מחודש מאת דן צלקה
ספר טוב

---

זוהי המהדורה החדשה של "אלף לבבות" שיצאה בהוצאת חרגול ב-2008, ונערכה ע"י אלי הירש לאחר מותו של צלקה עפ"י בקשתו של הסופר באחרית ימיו.
רומן רחב יריעה (668 עמ', לא כולל אחרית דבר מעניינת של העורך), שעניינו המפץ הגדול שעבר על תפוצות היהודים במאה ה-20. במרכזו שני מסעות אישיים - הראשון עלייתו של האדריכל עזרא מרינסקי באוניה רוסלאן מאודסה ב- 1919, מה שנחשב לתחילת העליה השלישית. השניה היא נדודיו של אלק צ'רניאק, נער יהודי מהעיירה סנדומייז' בפולין אל רוסיה האסייתית בזמן מלחמת העולם השניה. שני הצירים הללו מתנהלים תוך כדי קפיצות בזמן ומקום (ראו הוזהרתם/ן) וקשת רחבה של דמויות ועלילות משנה שעוסקות בנושא המרכזי - הפליטות היהודית במאה שעברה.
המרחב הגיאוגרפי של הרומן משתרע בין פולין, רוסיה, אוזבקיסטן, פרס, איטליה, ארץ ישראל וברזיל, המשמשות רקע לסיפורים המתחברים ביניהם לעיתים רק אחרי גלגולים רבים. מרחב הזמן נע בין אודסה 1919 לבין ת"א 1969.
תוך כדי הקריאה המורכבת הרגשתי שזה מזכיר לי משהו מוכר - הספר "קו המלח" של יובל שמעוני בן 969 העמ' המאתגרים, שגם הוא משתרע על מרחבים גיאוגרפיים רבים וקפיצות בזמן קדימה ואחורה.
הדמויות מעניינות ומתפתחות וחויית המהגר, המהגר היהודי, הנעקר מעולמו ומוטל לעולמות אחרים בין מרצונו ובין מכוחם של ארועים היסטוריים נטווית בכשרון רב. לא בטוח שברור מה אומר הספר על החוייה הציונית שהיא ציר חשוב בעלילה. נראה שיש פה בעיקר סימן שאלה וביטוי לפער הבלתי נמנע בין השאיפות הגדולות למציאות המורכבת של חיי אדם יחיד.

» ביקורות נוספות של קיבוצניק
» ביקורות נוספות על אלף לבבות - מחודש