ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 30 בינואר, 2023
ע"י משה
ע"י משה
די הפתעתי את עצמי כשלקחתי את הספר והתחלתי לקרוא, האמת לא ציפיתי להרבה, תארתי לעצמי שכאן לא אמצא ספרות גבוהה, אבל מאידך מצאתי סיפור מעניין על אדם מעניין שנמצא הרבה שנים בכותרות. אהרוני משתף אותנו בתחנות מרכזיות בחייו וגם חולק מתכונים הקשורים לסיפור, רק שהפעם בניגוד לספריו הקודמים הסיפורים הם העיקר והמתכונים הם השוליים. אהרוני כותב מעניין כי חייו מעניינים, הכתיבה רהוטה וזורמת.
הסיפור מתחיל בילדותו בחיפה וממשיך לשרותו הצבאי כחובש קרבי בגולני, ממשיך לתקופה בקיבוץ, נסיעה להולנד, נסיעה ללימודי בישול סיני בטאיוון, פתיחת המסעדה הסינית שלו בארץ, תוכניות הטלוויזה שעשה וכן הלאה. אהרוני מצטייר לאורך חייו כטיפוס שובר מוסכמות שלא הולך בתלם שהמשפחה והחברה מנסה להכתיב לו, הוא אוהב להעיז, לנסות, להצליח וגם לשלם את מחיר הכשלון. אין ספק שהוא דמות חלוצית בקולינריה הישראלית והרבה רעיונות שהיום נראים לנו בסיסיים בקולינריה הישראלית היו פורצי דרך כשהוא הביא אותם לראשונה לארץ.
מצאתי הרבה עניין במה שכתב על חייו בטאיוון, על חוויותיו בתחום המסעדנות הסינית, על חוויותיו עם גידי גוב בהפקת הסידרה הפופולארית שלהם ובמיוחד העונה הראשונה שעסקה בדרך המשי.
ממליץ לכל מי שאוהב אוכל, אוהב את סדרות הטלוויזיה של אהרוני ולכל מי שנהנה מאוטוביוגרפיה על אדם מעניין שהעז, ניסה והצליח.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
רק שבעידן הטיקטוק, מתכון באמת לא חייב להיות מצולם ומוקרן במשך 20 דקות.
דקה וחצי יספיקו.
|
|
Mira
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
סנטו כתבת יפה על ספר שמאוד נהניתי, וגם הסדרה עם גידי אני מאוד אוהבת..
נ.ב. למדתי איך עושים עלי גפן מעלים שקטפו טרי... וכמו קודמיי כאן בתור אחת שאוהבת לאכול לא להכין כמו גידי, אהרוני מאוד פדנט בהכנת האוכל וזה מאוד יפה לראות |
|
חני
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
טיפוס מאוד צבעוני אהרוני. גם הוא וגם תמרה
בתו מאוד מוכשרים.
ואני אוהבת את המתכונים שלו. |
|
משה
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
נראה לי שגידי מאוד נהנה במסעות עם אהרוני, חלק מהאישיות שלו זה להיות קצת קדות מעונה ומסכן, לעיתים זה מאוד משעשע. נראה לי שאם באמת היה סובל במסעות הללו היה מוותר עליהם כבר אחרי העונה הראשונה, עצם זה שהתמיד במסעות ואפילו כשהיה צריך להעזר במקל הליכה מצביע על הנאתו מהם, הנאה בחשבון הבנק, הנאה בחיך והנאה מהטיול עצמו :)
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
בהמשך לתגובה של פרפר. אני זוכר איך בתקופה
שצפיתי בסידרת התוכניות הזאת
של אהרוני וגידי, מצאתי את עצמי לא פעם מרחם על גידי. נראה שהוא עם האסטמה שלו היה צריך סיבולת לב-ריאה תקינה בכדי להמשיך במסע המפרך שאהרוני בחר שהם יעברו, והיה נראה כאילו הוא (אהרוני) משום מה שוכח שהוא לא לבד. אני מרגיש יותר רגוע ונינוח לצפות ב-"זהו זה". |
|
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
התוכנית של אהרוני וגידי מציגה אוכל מקומי בארצות המתויירות ומשעשעת לעיתים.
אהרוני בתפקיד האורים והתומים של האוכל, וגידי בתפקיד מגרסת מזון :-) |
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
סנטו, תודה רבה.
אני נהנה ממגוון הספרים שאתה מביא לכאן. אם זכרוני אינו מטעני, כתבת כאן בעבר על ספר שעוסק ביינות. |
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
זאבי, תרשה לי לפתוח ולומר
שלדעתי להשתמש בימים אלה בביטוי "תהרוג אותי" זה ציני.
אז תרשה לי להרגיע אותך שאני לא בטוח שיש לי רשימה כזאת וגם אם כן שאתה בכלל כלול בה. הרי אנחנו מכירים לא מעט שנים ואין לי חלילה שום דבר נגדך (אני לא רואה כל סיבה שתהיה). עכשיו לגבי השאלה שלך, אני לא חושב שבגלל שמישהו הוא לא רון מיברג או יואב קוטנר לא רשאי לעלות את רשמיו על מוסיקה או על כל נושא אחר שיעלה על דעתו. מי כמוך זוכר אולי את הימים של הפורומים המוסיקליים (כולל האתר "השרת העיוור") בו נהנו והשכלנו מכל דעה של חבר אז אני לא רואה שום בעיה שהיא לא .., חוץ מזה אני מניח שאתה לא יודע על הספר השלישי שכתבתי (מקבץ מאמרים) והוצאתי לאור "בסוף ראיתי את פורטיס". |
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
דמותו כמו שהיא משתקפת בתקשורת היא חד-פעמית.
מעניין איך הוא משתקף בספרות. |
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תהרוג אותי אב"פ אם אני מסוגל להבין איזה ערך מוסף אהרוני יוכל להביא בספר על מוזיקה?
רק בגלל שקוראים לו אהרוני? ואני כותב את זה דווקא בגלל שאני מאד מתחבר אל האיש ואל תרומתו לקולינריה הישראלית. |
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה.
מאוד אוהבת את תוכניות הבישול והריאלטי בהם השתתף. נשמע ספר כלבבי. תודה. |
|
מורי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אין ספק שהוא אדם מיוחד ופדנט גמור.
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה סנטו, אם כך זה לבטח
החלק שאהנה לקרוא יותר מכל בספר.
כפי שפתחתי וכתבתי בתחילת דבריי בתגובה הקודמת זה "יכול להיות מעניין". |
|
משה
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אהוד הוא גם מספר על אהבתו למוסיקה וכיצד הפך לתקליטן. הוא הלך ללמוד לתקלט בבית ספר למוסיקה, מספר שהוא היה בן 53 ושאר המשתתפים בני 20-25, קצת התחיל מאוחר, אבל אף פעם לא מאוחר למשהו שאוהבים. הבנתי שגם תקלט תקופה קצרה לאחר שחרורו מהצבא.
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
יכול להיות מעניין
אם כי בזמן שכמות הספרים בג'אנר המטבח הולכת ומצטמצמת אצלי,
עם כל החיבה לישראל אהרוני, אני לא רואה את עצמי קורא את הספר הזה. אהרוני ידוע גם כתקליטן הייתי יותר משמח אם הוא היה מפתיע אותנו כותב ומפרסם ספר על מוסיקה. |
23 הקוראים שאהבו את הביקורת