בספר זה כותבת ריקי כהן על ילדותה בצל אם חולת נפש. הסופרת כותבת על הקושי הגדול לחיות כילדה מוזנחת בקושי כלכלי ונפשי ובצילה של אימא שנכנסת ויוצאת מאשפוזים פסיכיאטרים.
המחברת כותבת על הידרדרותה של אמה על התרופות שהיא לוקחת שעושות אותה קהת חושים ועל מכות החשמל שכיבו את מוחה של האם.
ריקי כהן לא מסתירה דבר ומספרת על הקושי של אביה לשרוד לצד אשתו הלא מתפקדת ולגדל שלושה ילדים בתנאים מאוד קשים.
הסופרת כותבת על הפחד שהמחלה סכיזופרניה תעבור אליה או לילדיה.
אימא של ריקי סובלת מטקסיות מצורך לעשות דברים שאין להם שום טעם ומכך שיש כלפי האם סטיגמה הרואה בה כאישה פגומה.
הספר כתוב היטב והוא מעביר לקורא את הקושי הגדול של הדמויות בספר. כל אחד ואחת בספר מתמודד עם קשיים רגשיים ונפשיים קשים ולכל אחד דרך התמודדות אחרת.
הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
הקריאה בספר קשה וריקי כהן חושפת באומץ את מחלת הסכיזופרניה אתה התמודדה אמה.
הספר מומלץ והוא ממחיש את הקושי הכפול של מחלות נפש: גם התמודדות עם המחלה, וגם התמודדות עם הסטיגמה שיש כלפי מחלות אלו.

















