ביקורת ספרותית על הריקוד של נטשה מאת אורלנדו פייג'ס (פיגס)
ספר מעולה

---

על רקע המלחמה העגומה באוקראינה, אי אפשר לא לחשוב על הפער העצום בין התרבות הגדולה שנוצרה ברוסיה לבין הרודנות העגומה שהעם הרוסי נתון בה מאז ומעולם. כאילו הם מוצאים את חרותם דווקא בתוך סבל ודיכוי שרק שמו משתנה מתקופה לתקופה. אבל העם הזה למרות כבליו, יצר תרבות גדולה. אורלנדו פייג' מיטיב לתאר איך התפתחה התרבות הזו על כל היבטיה. זו לא בדיוק היסטוריה, אלא היסטוריה של התרבות שהמאורעות ההיסטוריים שעברו על רוסיה נמצאים ברקע שלה. הסיפור כולו סובב סביב הניגוד המובנה בין סט. פטרבורג, העיר הקיסרית החדשה יחסית שנבנתה יש מאין ע"י פטר הגדול עם הפנים מערבה, לבין מוסקבה שנמצאת על גבול אסיה. מה שנוצר ביניהן ובהן, היא התגוששות לא מוכרעת בין תרבות אירופה לבין המשקעים העמוקים שהביאו איתם השבטים הנודדים מאסיה במשך מאות שנים. הספר מלווה בקטעים מתוך הספרות והשירה וכן מיומנים אישיים של גדולי היוצרים, שמשלבים את ההיבט האישי והלאומי כמו שספרות היסטורית טובה יודעת לעשות. "אמא רוסיה" הייתה ונותרה חידה, גם לבניה. אבל לארץ שיצרה תרבות כזו, אולי עוד תהיה תקומה. מומלץ.

» ביקורות נוספות של קיבוצניק
» ביקורות נוספות על הריקוד של נטשה